פסטיבל 'מיפו עד אגריפס' 2020 – חגיגה של תרבות, קולינריה ושוק לילי 9-10/9/20

                                             מתוך המופע 'הליכה לילית'

ימים של קורונה אינם ימים טובים לפסטיבלים. אבל, יש אנשים שמצליחים להתגבר על המורכבות ולהוציא לפועל חלומות. כאלה הם  ק.ט.מ.ו.ן – קבוצת מחול ירושלים. אלעד שכטר מנכ"ל פסטיבל ' מיפו עד אגריפס' וסופי קרנץ המנהלת האמנותית של הפסטיבל שהוכיחו שאפשר להרים פסטיבל חוויתי וייחודי גם בזמנים כאלה.

"בשנה שעברה הוצגו בפסטיבל 11 עבודות והוא נמשך 5 ימים." אמר אלעד שכטר במפגש שהתקיים בבית אליאנס בפתיחת הפסטיבל "ואילו השנה יהיו 4 עבודות למשך יומיים בלבד. לעומת האלפים שצפו במופעים בשנה שעברה. השנה יצפו במופעים כ-480 איש ולמעשה כל הכרטיסים כבר נמכרו. גם למופעים החינמיים הייתה הרשמה מראש, על פי הנחיות משרד הבריאות"

משמאל לימין: אלעד שכטר מנכ"ל הפסטיבל, סופי קרנץ המנהלת האמנותית, לינה בלס שעל היח"ץ

המורכבות, הבלבול, החששות מפני סגר, כל אלה רק גרמו לקבוצת המחול ק.ט.מ.ו.ן להיות נחושים יותר "דווקא עכשיו אנו רואים חשיבות גדולה לקיים את הפסטיבל שכולו תרבות יוצרת, במרכז הכי אותנטי וחי של ירושלים, שוק מחנה יהודה.  השנה אירועי הפסטיבל יתקיימו במסעדות, מלונות, מרכזים מיוחדים ומרחבים אורבניים בעיר וזאת במטרה להעניק את החוויה הירושלמית והמפגש הייחודי עם יצירה ויוצרים.  אנו מחויבים, כמובן, לעמוד בכל ההנחיות של העת האחרונה" אמר אלעד שכטר.

סופי קרנץ, המנהלת האמנותית של הפסטיבל סיפרה על בחירת הנושא "לילה" ועל התהליך האמנותי והאתגרים שעמדו לפניהם. "לא האמנתי שהפסטיבל יצא לדרך" אמרה בהתרגשות " יש לי תחושה של כמו לפני חתונה שהנה הצלחנו להגשים ולממש את האהבה הגדולה שלנו למחול ולפסטיבל"

לסיום המפגש טעמנו ממטעמיו של השף איל אסולין שלקח חלק במופע "דיורמה" והתאים את מנות האוכל למופע. (על המופע בהמשך)

                                        השף איל אסולין

לאחר מכן, הגיעה ג'קי קנדי ולקחה אותנו לסיור בשוק. המופע "ג'קי בשוק" היה מופע שבו הובילה אותנו ג'קי קנדי להכיר פינות נסתרות ברחבי השוק ולסיום אכלנו במסעדת 'רחמו ' הידועה. (על המופע ועל היוצרת אורי לנקינסקי בהמשך)

אחרי ששבענו ונהנינו עלינו למרפסת של מוסללה ושם צפינו במופע 'הליכה לילית' של היוצרים: קורלי לדאם ותומיליו מינץ. סיום מרגש לערב חוויתי ומיוחד.

 

אני מקווה שבשנה הבאה תעלם הקורונה מחיינו והפסטיבל יתקיים במתכונתו הנרחבת. אך, גם במתכונת מצומצמת, זו הייתה חגיגה נהדרת שהצליחה לשלב בין תרבות למראות השוק, טעמיו וניחוחו. ואני ממליצה בחום לרשום לעצמכם כבר עכשיו, להגיע לפסטיבל הבא וליהנות ממופעים ייחודיים וחדשניים.

 

על קבוצת המחול ק.ט.מ.ו.ן

 

קבוצת מחול ק.ט.מ.ו.ן היא ארגון תרבותי שהוקם על ידי הכוראוגרף אלעד שכטר בירושלים בשנת 2012. הקבוצה פועלת מתוך הכרה שמחול מאפשר מפגשים בלתי אמצעיים וחוויות משותפות, דרכם ניתן להניע שינוים חברתיים ולתווך בין קהילות שונות. לאמני גוף ותנועה, יכולת רגישה לחבר ולגשר פערים בין תרבויות המתקיימות זו לצד זו. 

כל פעילות הקבוצה מבוססת ומעודדת שיתופי פעולה בין-תרבותיים מגוונים ויצירת חוויות אינטנסיבית של מפגש בין גוף למקום. בכך מותירה חותם תנועתי ורעיוני במרחב הציבורי הירושלמי וברחבי העולם.

ק.ט.מ.ו.ן. רואה את הכח החיוני של אמנות המחול בעיקר כשהיא מחוברת לקונטקסט שבה היא נוצרת - למכלול תרבותי-אורבני. כך היא הופכת לכלי לפיתוח שיח על חוויות הגוף האנושי. 

 

אודות המקומות והמסעדות שאירחו את המופעים

1. מסעדת רחמו

׳רחמו׳ משוק מחנה יהודה היא מסעדה ירושלמית אסלית אותנטית. כשנכנסים בשעריה מקדמים את פני הבאים ניחוחות המאכלים המהבילים על פתיליות במטבח. כל התבשילים הינם ביתיים וכשרים, אוכל איכותי שמוצאו עיראקי וטעמיו הנפלאים עשירים בתיבול ירושלים ובאהבה אמיתית לבישול והסעדה. המסעדה, אשר פתחה את שעריה בשנות ה-50, שוכנת בבניין אבן, בעל מראה שניחן בפשטות כובשת לב, ותמיד שורה בו אווירה ירושלמית מקורית נהדרת.

2.                  'מוסללה'

מוסללה – מעבדה לחקר עירוניות יצירתית ובת-קיימא

מוסללה הינה קהילת יוצרים ירושלמית המאגדת אמנים, פעילים חברתיים, אנשי חינוך ויזמים ופועלת בעיר מאז שנת 2009 בתור עמותה.  הקהילה פועלת כמעבדת מחקר לחיים עירוניים מקיימים, ומספקת חממה ובית ליוזמות במרחב שבין אמנות, חברה וקיימות. מוסללה פועלת מתוך אמונה שבכוחן של האמנות והיצירתיות להביא לשינוי בר-קיימא בתרבות ובחברה הירושלמית והעירונית בכלל.

המרפסת הינה מרחב ייחודי מסוגו הממוקם על הגג של בניין כלל, מרחב שמחבר בין אמנות, מודעות סביבתית וחשיבה מקיימת – מרחב שהוא גם ביתה של קהילת היוצרים מוסללה. מהשילוב מתקבל גג ירוק ופורח, מרחב למחקר, יצירה ומשחק, חלל שמהווה מרחב ציבורי מסוג חדש. המרפסת נפתחה לראשונה לציבור בסוף מאי 2016 בקצה מדרגות הספירלה של מרכז כלל, 12 מטרים מעל מפלס הרחוב, בליבה של ירושלים. מתחם המרפסת מורכב מחלק מקורה ומחלק פתוח תחת כיפת השמיים המתפרס על פני גג הבניין. 

3.                  'בית אליאנס'

בית "אליאנס" נבנה בסוף המאה ה-19, כחלק ממתחם חינוך של ארגון כי"ח (כל ישראל חברים), והוא היחידי ששרד במתחם עד היום. זהו בית-חצר מלבני בן שלוש קומות, בנוי מחזיתות אבן ומקורה בגג רעפים. במשך שנים רבות הוא היה אחד הבניינים הגדולים ביותר בעיר. ׳אליאנס׳ היה אחד מבתי הספר המודרניים הראשונים בירושלים. הוא פעל כ-60 שנה בקירוב ובשנות ה-90 של המאה שעברה, כשהמגרש נרכש על ידי יזם פרטי, ננטש המבנה ועמד כעזובה בלב העיר ומשכנם של מחוסרי דיור וחיות רחוב.  אל בית החצר הגדול, שעמד נטוש במשך כ-20 שנים, נכנסו במחצית הראשונה של 2016 רקדנים, ציירים, מוזיקאים, אנשי תיאטרון, צלמים, קולנוענים, הייטקיסטים ויזמים צעירים, דיירים זמניים שמפיחים בו חיים חדשים. למעשה כיום משמש הבנין כבסיס האם של ארגון ׳רוח חדשה׳ וכחממה להיווצרות קהילה יוזמת, יצירתית ומקצועית בירושלים. הבית הוא מרחב יצירתי חי ופועם בו פועלים למעלה ממאתיים אמנים ויזמים. הבית משכן 14 קולקטיבים של אמנים ואנשי היי-טק הפועלים מתוך חללי עבודה משותפים; הבית מעודד יצירה ירושלמית מקורית ולא מתפשרת, ומהווה חממה ליוצרים בדרכם האמנותית. קהילת הבית יוצרת ופועלת יחד ולחוד, לאור ערכים משותפים. כמו-כן בבית פינות עבודה זמניות ליוצרים וכותבים, גלריה, תוכנית רזידנסי, הופעות חיות, מסיבות ואירועים.

כיום, התזכורות לבית הספר הן שער הכניסה לחצר, אשר הועתק ממקומו והוא ניצב כיום ברחוב יפו, בכניסה לבית המשרדים, ושער הכניסה לבית הספר מרחוב אגריפס, המשמש כמעבר בין רחוב אגריפס לחניית שוק מחנה יהודה.

אודות היוצרים

אלעד שכטר - מנכ"ל ומנהל אמנותי שותף פסטיבל ׳מיפו עד אגריפס׳ 

אלעד שכטר, כוריאוגרף, רקדן, אוצר ויזם תרבות יליד ירושלים 1978. אלעד שכטר יוצר עבודות מחול מאז שנת 2009.  בשנת 2012 הקים את קבוצת המחול ק.ט.מ.ו.ן בירושלים, ובשנת 2019 החלה הקבוצה לפעול כעמותה עצמאית.  עבודותיו הוצגו עשרות פעמים בארץ ובחו"ל וזכו לשבחים רבים. שכטר הוא זוכה מדליית הכסף בתחרות הכוראוגרפיה הבינלאומית שהתקיימה בבייג׳ינג, יולי 2011.  במהלך השנים אלעד יצר, הפיק יזם ואצר את הפרויקטים הבאים:
פסטיבל ׳מיפו עד אגריפס׳ – מחול עכשווי בשוק מחנה יהודה, ׳בית אליאנס׳ – בית לקהילות יוצרות, סדרת המחול בבית מזיא לתיאטרון ׳מחול במזיא׳, ׳כנס האמנים הירושלמים׳ ותכנית ׳בין הסדקים׳ - שיתוף פעולה כוריאוגרפי בין מונטריאול וירושלים.  אלעד שכטר מתגורר בשכונת נחלאות בירושלים ומשתף פעולה עם רבים מהפעילים החברתיים בעיר.

 

סופיה קרנץ   - מנהלת אמנותית פסטיבל ׳מיפו עד אגריפס׳ 

כוריאוגרפית, פרפורמרית, מורה ואמא ירושלמית.  סיימה את לימודיה בתיכון האקדמיה למוזיקה ולמחול והמשיכה את לימודיה בברצלונה Institut del theatre, בעלת תואר ראשון במחול והוראה ו- MA בכוריאוגרפיה מהאקדמיה הגבוהה בירושלים. כרקדנית, עבדה עם כוריאוגרפים מובילים בארץ ובאירופה, ביניהם סהר עזימי, עפרה אידל, אלעד שכטר, רונית זיו ועוד.  עבודותיה הועלו בפסטיבלים שונים ברחבי הארץ והעולם, כמו מחול שלם, גוונים במחול, חשיפה בינלאומית, שבוע המחול הבינלאומי בירושלים ועוד. סופיה הוזמנה למספר שיתופי פעולה בינלאומיים כיוצרת עצמאית.

כיום מנהלת אמנותית את פסטיבל 'מיפו עד אגריפס 2020 בירושלים, ומרכזת מגמת מחול בתיכון עין גדי ים המלח.

אודות המופעים בפסטיבל

המופע: הליכה לילית

יוצרים: קורלי לדאם ותומיליו מינץ

הלילה, הטבע, החשכה והיחד מאפשרים לזוג להתחבר לצורך העמוק של ביטוי עצמי, פורקן מתחים.  בזמן ההליכה, הם מתקרבים אחד לשנייה, נשענים ונתמכים אחד בשנייה אך גם חוצים אחד לשנייה את הגבול.

 

תומיליו מינץ

חוקר את הקשר בין ביטוי תנועתי רגשי ושפתי ורואה בחיזוק הקשרים הללו כמפתח לבריאות ומימוש עצמי. מתורגמן מוסמך לשפת סימנים, מטפל בעיסוי תאילנדי, אקרובט – רקדן.
ומורה לתנועה אקרובטית ועמידות ידיים.

קורלי לדאם

רקדנית מקצועית, מורה למחול ומטפלת בגוף נפש. עברה לגור בישראל בשנת 2005 אחרי תחילת עבודתה כרקדנית עצמאית בשוויץ וגרמניה. עבדה בארץ עם נמרוד פריד, נעה דר, סהר עזימי ועם אלעד שכטר בתחילת פעילותה של קבוצת ק.ט.מ.ו.ן. שימשה כמנהלת חזרות של הקבוצה.  לפני 5 שנים החלה לתרגל אקרובלנס מעולם הקרקס עם תומיליו מינץ.

 

קורלי ותומיליו. צילום מקס לינסקי

המופע: RESTING BEACH FACE

יוצרת: מיה יוגל

דם, יזע ודמעות, יצירה של חשקים ושפתים שמוטות, מיובשות. דמות העולה מין האוב, כאב בגופה. הנה רוצה מיטה, מיטה, מיטה, לישון במיטה.

 

מיה יוגל

מיה יוגל היא אמנית פרפורמנס, כוריאוגרפית אמנית מחול בוטו, מלווה אמנותית ומורה.  בעלת תואר באמנות ותיאטרון במסגרת האוניברסיטה העברית, ובעברה תלמידת האקדמיה למחול ע"ש רובין במסלול הוראת המחול.  התשוקה למחול והסקרנות שבתנועה פרחו אצל יוגל בגיל צעיר.  מתחילת דרכה ועד היום היא נעה בתהליך של חקר פיתוח שפה חדשה בתנועה.  יוגל בודקת ומותחת את גבולות המחול המודרני, על ידי שילוב בין חשיבה ותנועה אוונגרדית ואלמנטים מסורתיים וסוריאליסטים כאחד.
השילוב בין השכלתה האקדמית של יוגל, לבין שני עשורים של חקר ואימון אצל אמני מחול בוטו מובילים בזירה העולמית, הובילה ליצירת שפה חדשה וייחודית, השואבת השראה מהדיאלוג בין התרבויות השונות.  בעבודותיה, יוגל שמה דגש על המתח הקיים בפערים שבין התרבויות, ומתרגמת את אותו המתח לתנועה מקורית, חדשה וייחודית.  את העניין הטמון במרווחים האלו, בוחרת יוגל להעביר לתלמידיה ברחבי הארץ ובחו"ל, במסגרות פורמליות ואקספרימנטליות, מתוך מטרה לעידוד יצירה חדשה, שפת מחול ייחודית הנשענת ושואבת השראה ממסורות קדומות הנעות על הסקאלה שבין הניסיוני למסורת

מיה יוגל. צילום אפרת מזור. 

המופע: ג'קי בשוק

יוצרת: אורי לנקינסקי

ב-1962, ולנטיין דיי ג'קי קנדי הזמינה את העולם, דרך עין המצלמה, לסיור בבית הלבן. באותו רגע היא ביססה דימוי חדש לאישה, עדינה אך חזקה, אופנתית אך צנועה, מפורסמת אך מסתורית לחלוטין.  כעבור כמעט 60 שנה, היא מזמינה אתכם לבילוי מלכותי בשוק מחנה יהודה, שכמוה, עשיר בהיסטוריה, סודות וחיים, בו היא תחשוף פנינים מהעבר שלה ושל השוק יחד.

 

אורי לנקינסקי

אורי לנקינסקי היא רקדנית יוצרת ועיתונאית שמשלבת את השפה התנועתית עם השפה הכתובה.  אורי נולדה בקנדה וגדלה בארצות הברית.  רקדה עם יוצרים עצמאים ולהקות בניו יורק.  ב-2007 היא עברה לתל אביב והחלה לרקוד ביצירות של אריאל כהן, אמיר קולבן, נעה שדור, עידן יואב, האופרה הישראלית ועוד.  אורי יצרה עבודות מחול כמו הדואט the painting יחד עם מיכל חרסונסקי עבור גוונים במחול במרכז סוזן דלל 2015, דיוקן #2, דואט עם רות אשל שנוצר בעקבות הסולו דיוקן של דמגוג שרחל כפרי יצרה עבור אשל ב-1977.  היצירה הוצגה לראשונה בפסטיבל אינטימדנס בתיאטרון תמונע והמשיכה להופיע בתאטרון עכו.  ב-2017, יחד עם רייצ'ל ארדוס, אורי יצרה את
 Carriage וידאו דאנס בכיכובן של 6 רקדניות בהריון, שהוצג במספר פסטיבלים ברחבי העולם. 
ב-2019 אורי הציגה סולו בכורה בפסטיבל אינטימדנס בשם החליפה (The Suit) .

ג'קי בשוק. יצירה של אורי לנקינסקי. צילום אפרת מזור 

המופע: דיורמה

יוצר: אבידן בן גיאת

"דיורמה היא מודל תלת-ממדי המציג את הנושא ברקע המדמה את סביבתו הטבעית. דיורמות מתוכננות כך שיצרו אשליה אופטית של רב-מפלסיות ועומק. בשעת לילה מאוחרת מתעורר אדם מתרדמה עמוקה. הוא נעמד על רגליו ומחל, כמו מתוך חלום, למלא אחר משימות היום יום. האדם שייך ולא שייך לכל מקום ולכל עת. גופו סגור בין ארבעה קירות ותודעתו מהדהדת סביבו. האם האדם מעצב את החלל, או שמא ההיפך? כל צעד ומחווה משאירים חותם בעולמו.."

 

אבידן בן גיאת 

רקדן, יוצר וכוריאוגרף.  נולד וגדל בירושלים, בשנת 1990.
למד באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ובוגר תיכון האקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים.
רקד באנסמבל בת שבע, בניהולו האמנותי של אוהד נהרין וכוראוגרפית הבית שרון אייל.  רקד בלהקת המחול של ענבל פינטו ואבשלום פולק.  ב-2011 עבד עם עידו בטש על עבודת סולו בשם "Bread and Circusses Blood".
כיום רוקד אבידן במספר הפקות מאת אנדראה קוסטנזו מרטיני - "A4" - בכורה בשנת 2020
, "Scarabeo, Angles and the Void",  ושיתוף הפעולה עם ארי פולמן "מתאבל ללא קץ". 
רוקד ב- "The Jewish Connection Project"  של עידו בטש וליסי אסטרט, ובנוסף "Q&A (the 36 questions)״ של רייצ׳ל ארדוס.  לאחרונה הציג את יצירתו 'בית חינוך לעיוורים' במסגרת 'שבוע המחול הבינלאומי בירושלים 2019'.
בעבודה "דיורמה" משתף פעולה עם יאיר פרץ דוידי, מאייר ומעצב גרפי רב תחומי, מתגורר בתל אביב, ישראל. 
בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל.

 

אבידן בן גיאת.  צילום אפרת מזור.  

הכירו את פסטיבל 'מיפו עד אגריפס' שיתקיים בין ה-1-4/9/19 בשוק מחנה יהודה.

לקראת פסטיבל ' מיפו עד אגריפס' יצאתי יחד עם קבוצת אנשי תקשורת לטעום קמצוץ ממה שהולך להיות בפסטיבל.

הפסטיבל משלב בין הווית שוק מחנה יהודה, מחול וקולינריה ויתקיים בשוק ובבית אליאנס. מצפים לבאים 4 ימים של יצירות מחול וקולינריה. השנה גם יכללו אירועים בקונספט של Dinner & A Show- בו יציעו לבאים מנות שף במסעדות שנבחרו ונרקחו בשיתוף ובהשראת יוצרי המחול והם יוגשו כחלק אינטגרלי מהמופע.

הסיור שערכנו הותיר בי רצון לקחת חלק בפסטיבל. השילוב של קולינריה ומופעי מחול הוא שילוב מנצח וחוויה ייחודית המספקת הן את הנפש והן את הרצון לטעום ולחוות קולינריה במיטבה. המפגש המיוחד הזה של מחול והווית השוק הוא ביוזמת קבוצת המחול ק.ט.מ.ו.ן – הקבוצה מאמינה ביכולת של אמנות להוות מנוע ליצירה של שינוי חברתי.  פסטיבל 'מיפו עד אגריפס' מציג מחול המחבר בין אנשים.  מחול שמציג את התרבות הישראלית הייחודית במיטבה, ונותן לגיטימציה לקהל לחשוב, להרגיש, לטעום, לרקוד, לשמוח ולהיחשף לאומנות איכותית וטובה בברים ובמסעדות הכי טרנדיים בעיר, וכמובן בבית אליאנס הייחודי שהוקם בלב העיר.

מנכ"ל הפסטיבל הוא אלעד שכטר שליווה אותנו בסיורנו וסיפר לנו אודות הפסטיבל אשר קם כפיילוט לפני 6 שנים, גדל והתרחב, נוספו לו אירועים וצבעים כשליבו הפועם הוא שוק מחנה יהודה והרצון להביא מופעי מחול למבקרי השוק. אלעד שימש במשך שנים כמנהל האמנותי של הפסטיבל והשנה העביר את השרביט לסופיה קרנץ.

אלעד שכטר הוא כוריאוגרף ורקדן והוא זה שהקים בשנת 2012 את קבוצת המחול ק.ט.מ.ו.ן, עליה ארחיב בהמשך.

את סיורנו התחלנו במסעדת 'רחמו' הידועה. טעמנו ממאכליה המפורסמים ושמענו על האירועים המתוכננים בה.

משם צעדנו אל בית הקפה 'Power Coffee Works טעמנו מהקפה המצוין ושמענו על מופע המחול שיתקיים במקום לקהל הרחב וללא תשלום.

ביקרנו במקומות נוספים בשוק בהם יתקיימו מופעי רחוב ונכנסנו ל'בית אליאנס' ההיסטורי והמיוחד בו יתקיימו 2 מופעי מחול תחת כיפת השמיים.

                      פרדי למון במה בשוק

לקראת סיום הערב ביקרנו ב'אטלייה' של טלי פרידמן שהיא גם יו"ר ועד סוחרי שוק מחנה יהודה. שמענו מפיה על השוק ועל האירועים המתוכננים במסגרת הפסטיבל וטעמנו קינוח נהדר של פילו ממולא בתפוחי עץ וטראפלס.

           טלי ואלעד

סיימנו בדוויני פיתה בר שם ראינו מופע סקסי במיוחד שלווה בערק שקדים תוצרת בית.

 מסעדת דוויני פיתה בר. צילום אתי נמיר

מסעדת דוויני פיתה בר. צילום אתי נמיר 

אירועי הפסטיבל

בפסטיבל יוצגו 10 עבודות מחול, 7 מהן בבכורה עולמית אשר נוצרו במיוחד לפסטיבל, בניהולה האמנותי של סופיה קרנץ: 

• Dinner & A Show: מופע מחול וארוחת שף בתשלום ובהזמנה מראש (1-2/9/2019): 

קונספט ייחודי המעניק חוויה קולינרית תרבותית: 5 מופעי מחול וארוחה במסעדות אשר נוצרו יחד 

בשיתופי פעולה מרתקים בין כוריאוגרפים מובילים לבין שפים ומסעדות ידועות בשוק מחנה יהודה: 

מסעדת ׳האטלייה׳ של טלי פרידמן: יוצגו שתי עבודות וארוחה: עידן כהן יציג את עבודתו ׳אורפיאו כליצן׳ 

והיוצרות אפרת רובין ואיריס נייס יציגו את עבודתן ׳פרסונה׳.

מסעדת ׳הדקל 3׳ של קבוצת מחניודה: היוצרת דנה מרכוס בדואט עם יואב קליימן
 ׳Don't Break My Heart Please'

מסעדת ׳רחמו׳ הוותיקה של משפחת רחמו תארח 2 דואטים (כל אחד מהם בכרטיס נפרד עם ארוחה):
׳לחם خبز׳ של שרון הללי אסא ואיימן סייפה, וכן את ׳Parallel׳ של ראנד זיאד טהה וחאלא סאלאם.

מופעי מחול לקהל הרחב ללא תשלום (1-2/9/2019):

בית הקפה 'Power Coffee Works': תוצג העבודה של צוקי רינגרט ׳Present | Tense׳

בר ׳פרדי למון׳: תוצג היצירה ׳ימה וקדמה׳ של  מירה רובינשטיין וישי כרסנתי וכן עבודתה של דנה חפוטה
׳סבע ד'רו'אח שבע נשמות׳.

יצירות בפאטיו ההיסטורי של 'בית אליאנס' (3-4/9/2019): 2 מופעי מחול מיוחדים תחת כיפת השמיים:

7 INCH OF SLAM   
The Full Body Soundscape       
בכורה עולמית מאת אנאבל דביר (בקו פרודוקציה עם פסטיבל 'צוללן')

'Animal Triste' – בכורה בישראל! מופע אורח ממונטריאול - קנדה, של הכוריאוגרפית מלני דמרס. 

המופע קצר שבחים רבים ברחבי העולם ולאחר מופעים בדרום אמריקה, שבדיה, צרפת וקנדה, מגיע בפעם הראשונה לישראל. 

לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים:  www.catamon.com   

אודות המקומות והמסעדות המארחות את המופעים

בית אליאנס

בית "אליאנס" נבנה בסוף המאה ה-19, כחלק ממתחם חינוך של ארגון כי"ח (כל ישראל חברים), והוא היחידי ששרד במתחם עד היום. זהו בית-חצר מלבני בן שלוש קומות, בנוי מחזיתות אבן ומקורה בגג רעפים. במשך שנים רבות הוא היה אחד הבניינים הגדולים ביותר בעיר. ׳אליאנס׳ היה אחד מבתי הספר המודרניים הראשונים בירושלים. הוא פעל כ-60 שנה בקירוב ובשנות ה-90 של המאה שעברה, כשהמגרש נרכש על ידי יזם פרטי, ננטש המבנה ועמד כעזובה בלב העיר ומשכנם של מחוסרי דיור וחיות רחוב.  אל בית החצר הגדול, שעמד נטוש במשך כ-20 שנים, נכנסו במחצית הראשונה של 2016 רקדנים, ציירים, מוזיקאים, אנשי תיאטרון, צלמים, קולנוענים, הייטקיסטים ויזמים צעירים, דיירים זמניים שמפיחים בו חיים חדשים. למעשה כיום משמש הבנין כבסיס האם של ארגון ׳רוח חדשה׳ וכחממה להיווצרות קהילה יוזמת, יצירתית ומקצועית בירושלים. הבית הוא מרחב יצירתי חי ופועם בו פועלים למעלה ממאתיים אמנים ויזמים. הבית משכן 14 קולקטיבים של אמנים ואנשי היי-טק הפועלים מתוך חללי עבודה משותפים; הבית מעודד יצירה ירושלמית מקורית ולא מתפשרת, ומהווה חממה ליוצרים בדרכם האמנותית. קהילת הבית יוצרת ופועלת יחד ולחוד, לאור ערכים משותפים. כמו-כן בבית פינות עבודה זמניות ליוצרים וכותבים, גלריה, תוכנית רזידנסי, הופעות חיות, מסיבות ואירועים.

כיום, התזכורות לבית הספר הן שער הכניסה לחצר, אשר הועתק ממקומו והוא ניצב כיום ברחוב יפו, בכניסה לבית המשרדים, ושער הכניסה לבית הספר מרחוב אגריפס, המשמש כמעבר בין רחוב אגריפס לחניית שוק מחנה יהודה.

׳האטלייה׳ של טלי פרידמן

בשנת 2009 פתחה השפית טלי פרידמן את ׳האטלייה של טלי׳, סטודיו לבישול בלב שוק מחנה יהודה הצבעוני. ׳האטלייה של טלי׳ הפך עם השנים למוסד אותו פוקדים קבוצות מהארץ והעולם. ב ׳אטלייה של טלי׳ חברו צוות קולינארי מוביל בניצוחה של טלי פרידמן שיוצר סיורים, ארוחות אווירתיות בניחוח ירושלמי וכמובן סדנאות קולינאריות מרגשות הכוללות רכישות בשוק וסדנאות אקטיביות שמסתיימות כמובן בארוחות גורמה מופלאות. הסטודיו ממוקם בקומה עליונה מעל השוק וצופה אל צבעוניות השוק, מעל הסטודיו גג המשמש אף הוא לאירועים מיוחדים וסדנאות פרונטאליות בחודשי הקיץ.

 האטלייה של טלי פרידמן. צילום שירלי פוקס

 האטלייה של טלי פרידמן. צילום שירלי פוקס

האטלייה של טלי פרידמן. צילום שירלי פוקס 

רחמו

׳רחמו׳ משוק מחנה יהודה היא מסעדה ירושלמית אסלית אותנטית. כשנכנסים בשעריה מקדמים את פני הבאים ניחוחות המאכלים המהבילים על פתיליות במטבח. כל התבשילים הינם ביתיים וכשרים, אוכל איכותי שמוצאו עיראקי וטעמיו הנפלאים עשירים בתיבול ירושלים ובאהבה אמיתית לבישול והסעדה. המסעדה, אשר פתחה את שעריה בשנות ה-50, שוכנת בבניין אבן, בעל מראה שניחן בפשטות כובשת לב, ותמיד שורה בו אווירה ירושלמית מקורית נהדרת.

הדקל 3

׳הדקל 3׳ - מועדון חברים סגור של קבוצת 'מחניודה' הפך למסעדה לכל דבר בניצוחם של שפים אסף סרי ואורן אסידו.
בחלל קטן ומעוצב, מתחת לצילומים של רון קדמי, מתארחים בכל סרוויס כ־30 סועדים בלבד. בתפריט: מנות מתוחכמות המוגשות בכלים של מעצב העל טום דיקסון.

Freddy Lemmon

׳פרדי למון במה בשוק׳ - הוא בר גלריה אמנותי בלב שוק מחנה יהודה. ב ׳פרדי למון׳ אפשר למצוא מגוון רחב של אלכוהול וקוקטיילים, אוכל מצוין וכל זה לצד גלריות מתחלפות על הקירות, הופעות מוסיקה חיות, תיקלוטים, הקראות שירה, תיאטרון, Spoken Word, מחול ועוד.

Power Coffee Works

מפעל קלייה משפחתי עם בית קפה בשוק מחנה יהודה.  בית הקפה מציע מגוון משקאות קפה, תה, בירה וכריכים מלחם איטלקי.

אודות היוצרים

סופיה קרנץ - מנהלת אמנותית פסטיבל ׳מיפו עד אגריפס׳ 

פסטיבל מיפו עד אגריפס. מנהלת אמנותית סופיה קרנץ. צילום נטשה שחנס  

סופיה קרנץ היא כוריאוגרפית, פרפורמרית, מורה ואמא ירושלמית.  בוגרת תיכון האקדמיה למוזיקה ולמחול משם רקדה ולמדה בברצלונה וג'נבה.  בעלת תואר ראשון במחול והוראה ו MA בכוריאוגרפיה מהאקדמיה הגבוהה בירושלים.  כרקדנית עבדה עם כוריאוגרפים מובילים בארץ ובאירופה ביניהם: סהר עזימי, עפרה אידל, אלעד שכטר, רונית זיו ועוד.  עבודותיה הועלו בפסטיבלים שונים ברחבי הארץ והעולם כמו מחול שלם, זירת מחול, פסטיבל מיפו עד אגריפס, גוונים במחול, חשיפה בינלאומית, שבוע המחול הבינלאומי בירושלים ועוד.  סופיה הוזמנה למספר שיתופי פעולה בינלאומיים כיוצרת עצמאית.  כיום מנהלת אומנותית את פסטיבל מיפו עד אגריפס 2019 בירושלים.  מרכזת מגמת מחול בתיכון עין גדי ים המלח.

אפרת רובין

אפרת רובין (42). כוריאוגרפית, רקדנית ואמנית בינתחומית. זוכת פרס מנהל תרבות ככוריאוגרפית לשנת 2014. רקדה ולמדה בבריסל. בוגרת בצלאל במחלקה לתקשורת חזותית בעיצוב. בשנים האחרונות יוצרת ככוריאוגרפית עצמאית והופיעה בפסטיבלים בחו"ל ובישראל במסגרות שונות: Performance Sum Sum, פסטיבל לתיאטרון מחול לובלין, פסטיבל אלמדה פורטוגל, גוונים במחול, מחול שלם, זירת מחול, קולה של המילה, מחול אחר, מחול לוהט, אינטימדאנס, קליפה אדומה, חשיפה בין לאומית, הרמת מסך ועוד. יצרותיה מאופינות בשילובים של מחול עם אנימציה, וידאו ואלמנטים חזותיים אחרים. מרצה למחול עכשווי, מרצה באקדמיה למחול ולמוסיקה בירושלים וחוקרת שילובים של מחול עם וידאו.

פסטיבל מיפו עד אגריפס. המופע פרסונה.  אפרת רובין ואיריס נייס. צילום נטשה שחנס 

דנה מרכוס 

רקדנית, יוצרת ומנהלת אמנותית של אירועי בלנדר. מתגוררת בתל- אביב. נולדה ב1991.  כוריאוגרפית יצרה את ׳Bubble point׳ בפסטיבל ׳הרמת מסך׳ 2018, ׳זקישה׳ 2018, ׳ואם תתפוס אותי, אני אפול?׳ עבור ׳גוונים במחול׳ 2017,  וידאו דאנס
׳Grass effec׳ 2015. רקדה בלהקת המחול של סאלי אן פרידלנד, באנסמבל ׳ביזאר׳ של היוצרת קלי איאש ביצירה NIDO/RIZOMA מאת שרון פרידמן במסגרת Oerol Festival שבהולנד, ׳רומיאו ויוליה׳ של האופרה הישראלית, במופעי המחול לילדים,'Time to lose' (ארה"ב), פרויקט ׳כוח האיזון׳ של להקת ורטיגו. למדה ב ׳תוכנית להכשרת רקדנים של להקת ורטיגו׳ וב ׳סדנא להכשרת רקדנים בגעתון׳. השתתפה בפרויקט המצוינות של להקת המחול ׳בת-שבע׳.

מירה רובינשטיין

מירה רובינשטיין ילידת 1977, רקדנית וכוריאוגרפית מורה לבלט קלאסי.  בוגרת בת דור ותלמה ילין, בעלת תואר ראשון במחול מטעם לונדון סטודיו סנטר ומידלסקס יוניברסיטי לונדון אנגליה. עבדה עם הכוריאוגרפים חוויאר דה פרוטוס, יורם כרמי, עידו תדמור, סאלי אן פרידלנד ועוד. יוצרת עצמאית למחול ותיאטרון, עבודותיה הוצגו בין השאר בסוזן דלל, תמונע, בית מזיא לתיאטרון ירושלים, צוותא, תיאטרון הקאמרי, אורנה פורת ועוד... 

פסטיבל מיפו עד אגריפס. המופע ימה וקדמה. מירה רובישנטיין וישי כרסנתי. צילום נטשה שחנס 

ישי כרסנתי

ישי כרסנתי, יליד ב"ש 1986, מתעמל קרקע לשעבר, בוגר מסלול הכשרת רקדנים בת דור ב"ש, רקדן לשעבר בבלט הישראלי, רקד בהפקות של סוזן דלל והאופרה הישראלית. עבד עם עידן שרעבי, איציק גלילי, רייצ'ל ארדוס ועוד... מורה לבלט קלאסי ומחול מודרני, מנהל המרכז למחול ׳דורות׳ בבאר שבע.

אנאבל דביר

אנאבל דביר, כוריאוגרפית, רקדנית ואמנית קול, בוגרת תואר שני בכוריאוגרפיה ותואר ראשון בהצטיינות דיקאן של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. בוגרת התוכנית הדו שנתית לכוריאוגרפיה של כלים - גוף לעבודה כוריאוגרפית בת-ים. זוכת מלגת DanceWEB לשנת 2018 - פסטיבל ImPulsTanz וינה - אוסטריה. אנאבל חוקרת, לצד גופים ומצבי תודעה משתנים, את המתח הקיים בין פרזנטציה לסנסציה. היא עוסקת במה שיש לפעולת האמנות להציע לגוף המושפל, לקונטור המשתנה בין הסבל וההנאה, הכפייה לעצמאות, וכיצד נפגשים הם בגופו של הפרפורמר כחומר, מסה וסאונד - באמצעות תהליכים פלסטיים, אודיאלים וחזותיים.

ראנד טהה

ראנד טהה, בת 23, רקדנית פלסטינית מירושלים, בוגרת תואר ראשון מהאקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים. עבדה עם כוריאוגרפים ואמנים מקומיים, השתתפה בפרויקטים עם אלעד שכטר וקבוצת המחול ק.ט.מ.ו.ן, עם הלדר סיאבקה כחלק
מ B12,   זוכה מלגות בינלאומיות והופיעה בארץ ובעולם (ברלין, מונטריאול ועוד....)

חלא סאלם       
חלא סאלם בת 23, רקדנית ויוצרת מצפון  הארץ. מורה למחול לגיל רך. בוגרת תואר תיאטרון - מחול באקדמית הגליל המערבי. השתתפה בסדנאות בארץ ובחו"ל. רקדה עבור מספר יוצרים בישראל.  

שרון הללי אסא

כוריאוגראפית, רקדנית, מורה וחוקרת במחול. בעלת M.A  בחינוך באומנויות מאוניברסיטת לידס באנגליה ו-B.Ed בהוראת מחול ממכללת סמינר הקיבוצים בת"א. יצירתה האחרונה ׳קולה בי׳ - סרט מחול המהדהד שירה נשית השתתף בפסטיבל אפוס לסרטי אמנות 2019.  מנהלת אקדמית של תחום המחול במכללת וינגייט, מורה למחול עכשווי וקומפוזיציה לבגרות והכשרת רקדנים, עורכת סדנאות אומן באירופה ובישראל.  יוצרת, מלמדת ומופיעה בארץ ובאירופה בשיתופי פעולה רבים, יצרה בין היתר עבור פסטיבלים ומסגרות שונות: ׳הרמת מסך׳, פסטיבל עכו, פסטיבל בת ים, ומופעי אלתור בקבוצת אוקטט. עובדת בהשראת שיטת פלדנקרייז, אקסיס סילבוס ועבודתה של אנה הלפרין, שאצלה השתלמה.

איימן ספייה

איימן ספייה, אמן פלסטיני, יליד 1991, במקור מכפר-יאסיף, מתגורר כיום בחיפה. איימן, הרקדן הפלסטינאי הראשון שהצטרף לבית הספר למחול של להקת המחול הקיבוצית.  בעל תואר MA במחול מטעם   Rambert School of Ballet and Contemporary Dance בלונדון ובוגר הלהקה.  השתתף בהפקות בלט, מחול מודרני ומוזיקה רבות דוגמת:
׳Romeo and Juliet Ballet׳ של Royal Opera House, הפקות West End and Broadway musicals  כמו ׳CATS׳
ו ׳Dear World׳, רקד במגוון להקות ופרויקטים, זכה כפרס הרקדן הטוב ביותר ב Barcelona Dance Festival 2018, והיה חלק מלהקת Al Salvador Dance Company.

צוקי רינגרט

רקדן, יוצר, פרפורמר. יליד 1991. בוגר הסדנא להכשרת רקדנים בגעתון והסדנא של להקת ורטיגו.  בשנים האחרונות שותף לתהליכי יצירה ועבודות מאת היוצרים: איריס ארז, סהר עזימי, שלומית פונדמינסקי, אורי שפיר, ענת שמגר, הילה בן-ארי, ענת דרימר ונדר רוסנו.  ב-2018 העלה את יצירת הביכורים 'present | tense' במסגרת פסטיבל ׳מיפו עד אגריפס׳ ומאז יצר ביחד עם כרמל בן אשר את היצירה 'מחווה', אשר עלתה במסגרת פסטיבל אינטימדאנס 2019.

דנה חפוטה

רקדנית ויוצרת עצמאית.  בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים בהצטיינות. בין 2014-2016 רקדנית ב'תיאטרון מחול ירושלים', בין 2016-2018 רקדה עם היוצרים שרון קאשי, אייל דדון, וקבוצת 'שקטק'. בימים אלה משתתפת ביצירתה של אנאבל דביר. יצירותיה הועלו במסגרות שונות: פסטיבל 'בין שמיים לארץ' (בכורה 2017), סדרת המחול של מחול שלם, פסטיבל ירושלים לאמנויות, 'פקטורי 3' במוזיאון חיפה, גלריית 4bid באמסטרדם ועוד... עבודת הסולו שלה 'חופשים קטנים' הוזמנה לעלות במרכז 'Highways Performance Art' בלוס אנג'לס קליפורניה, במהלך 2019. דנה בוגרת תכנית 'ארט אקסלרטור' מטעם מחול שלם, ותכנית 'פידבק' ליוצרים, בליווי סהר עזימי.

Mélanie Demers

מלאני דמרס, אמנית רב תחומית ממונטריאול - קנדה, מנהלת אמנותית של להקת המחול MAYDAY, אשר נוסדה בשנת 2007. עבודותיה מאופיינות בריבוד ומורכבות החוקרות את האזורים האפלים במצב הגוף האנושי. כאמנית אשר מפתחת שפת תנועה חדשה, היא מלמדת מחול ברחבי העולם; קניה, ניגריה, ברזיל, האיטי ועוד. המציאות המורכבת דווקא במקומות אלה, אתגרו וחידדו עבורה את מקום האמנות בחברה העכשווית.  עד היום יצרה מלני למעלה מ-20 עבודות אשר מוצגות תדיר בפסטיבלים החשובים בתחום המחול העכשווי באירופה, אמריקה, אפריקה ואסיה. זוהי הפעם הראשונה שעבודתה מוצגת בישראל. 

אודות המופעים

מופעים ב'אטלייה' של טלי פרידמן

'פרסונה' - אפרת רובין

יצירת מחול המשלבת סרט דוקומנטרי במציאות רבודה ובודקת את הופעתה של הפרסונה כיצוג המותאם למערכת הציפיות החברתיות. דרך שפת הגוף, אינטונציה בדיבור במפגש בין שתי נשים ומול הקהל, נוצר עימות בין הפרסונה, לבין הקולות הפנימיים, הפחדים והרגשות המביכים אשר אנו נוטים להסתיר. דרך יצירת תמונות ציוריות בהשראת ציורי נשים על רקע פירות מהמאות ה-18 וה-19 ונסיונות להתקרב אל הצופה, נבנות ומתפרקות המסכות בהופעה נשית של גלוי ונסתר.

'אורפיאו כליצן' - עידן כהן

בהשראת דמותו המיתולוגית של ׳אורפיאו׳, אל למחצה, מייצג מיתוס האמן. דמותו של אורפיאו לקוחהֿ מהמיתולוגיה היוונית והונצחה באין ספור יצירות, ביניהן פס הקול של יצירה זו, האופרה 'אורפיאו ואֶוּרידיצה' לכריסטוף וילבלד גלוק.  בסיפור המיתולוגי מתואר אורפיאו כמי שבנגינתו ובשירתו המופלאה הצליח להפנט את כל שומעיו באשר הם: בני אנוש, אלים וטבע. כאן מוצג אורפיאו כמעין ליצן-בדרן. בכך מעלה הסולו שאלות לגבי מקומו של האמן בחברה המערבית. הרקדן-ליצן משקף עולם חברתי-דקדנטי המזוהה עם החוויה האופראית בעודו מוצב בין הסועדים. נוכחותו בינינו מעלה שאלות לגבי מהותה של ההתרחשות האמנותית- בידורית.

מופעים במסעדת 'רחמו'

'לחם خبز' - שרון הללי אסא - איימן ספייה
"למדני את השיר הפשוט של הלחם ופרוס לי חלק משלומך" / רחל שפירא

اذ رماك احدهم بحجر، أرمه برغيف خبز. 

כמו קמח ומים נפגשים 

שרון ואיימן - ישראלית ופלסטינאי, חוברים לאנרגיה הרוטטת ביניהם. פורסים חלק מהשלום הפנימי שמארגן את המרכז של כל אחד מהם ויוצרים מרחב משותף שמתהווה ליחידה אחת – לחם. 

'Parallel'  - רנד זיאד טהה וחלא סאלם 

תישעני עליי, היא אמרה, תישעני עליי ותנשמי. תישעני עליי וזה ייגמר בקרוב.

הכאב הוא אמיתי, הכאב מדבק, אבל זה ייגמר בקרוב. 

תטהרי את הנשמה שלך, תנקי את ליבך והעיניים שלך יראו את האור.

הכאב ייעלם והפצעים יחלימו

تشبثي بي, قالت. تشبثي بي, وتنفسي. تشبثي كل هذا سينهي عن قريب.

الألم حقيقي, الألم معدي, لكنه سينتهي عن قريب.

اغسل روحك و قلبك, و عينيك سترى النور .

الألم سيختفي, و الجراح ستلتئم.

جلدي سيروي حكايات, سيرويها بصوت أعلى من الكلمات, و سيطغى على كل السلطات.

מופע ב'דקל 3' (קבוצת מחניודה)

'Don’t Break My Heart Please'  - דנה מרכוס

יצירה קומית, על מפגש בין גבר ואישה בדייט ראשון. מביאה לידי ביטוי שתי נקודות מבט על הסיטואציה ומאפשרת לסובבים "לקבל רשות להציץ ולבהות" במהלך המתפתח בין השניים באותו ערב חד פעמי.

מופעים בפרדי למון

'סבע ד'רו'אח שבע נשמות' - דנה נעים חפוטה

ל'קטטא ענדהא סבא ד'רו'אח. שפה היא עולם ומלואו. עולם גדוש בהקשרים תרבותיים, חברתיים ואישיים. אני מפרקת ומשבשת את פתגמי ה'מענא' המרוקאיים, כדי ליצור משמעות אישית וייחודית שלי. שפה זמנית חדשה הבנויה משברי צליל, תנועה וקול.

מופע ב ' Power Coffee Works'

– 'Present | Tense' צוקי רינגרט

ב Present | Tense נוצרת הזדמנות להשתהות באזורים החשוכים שבנו ולנסות להתמסר אל חוסר השליטה שקיימת בהם. דרך המפגש בין סאונד לבין גוף נפש ששדים אפילפטים נמצאים ב- DNA שלו, נסדקות חומות ונפתחת אפשרות לחגיגה של אין שלמות.

מופעים בבית אליאנס

 7INCH OF SLAM 

The Full Body Soundscape

אנאבל דביר יצירת מקור בשיתוף פסטיבל 'צוללן'

בשר מוטח; גרוב של הטחה; טראנס מהטחה.

מפגש בין גוף לרצפה. 

המפגש הוא קול, תדר, רסיטל הטחות.

הסאונד של הבשר 

הסאונד של הפירוק של הבשר

מְהוּמְהָם; הופך לשריר, לשיר 

מתארגן ומתפרק

מכאיב ומהנה

מחייב ומשחרר

מיני, אינפנטילי;

משפיל ומענג.

'Animal Triste ' - מלאני דמרס (קנדה) 

בני אדם אוהבים להאמין שהם נמצאים במרכז העולם, אבל הם יודעים מה קרה לדינוזאורים, הם יודעים שאימפריות נופלות וקרחונים נמסים, הם יודעים את גורלם אבל מאמינים בנצח, ביום בהיר הם עלולים לראות את עצמם עניים ומתכלים. למחרת, חופשים, מפוארים ומנצחים במצעד הגדול של העולם. בני האדם אינם אלא בעלי חיים קטנים ועצובים. בעלי חיים המתנחמים ביופי ובתשוקה לאלמוות, בשביל זה ימציאו דתות, פילוסופיות ותרבויות. לכבוש, להשתלט, לדכא ולהתרבות, הם ימציאו סיפורים ויכתבו את ההיסטוריה, אך רק לעתים נדירות הם יבינו היכן הם עומדים ולא יברחו באמת ממצבם, ועמוק בפנים, בני אדם הם בעלי חיים חסרי משמעות שרק שואפים יותר. 'Animal Triste' היא עבודה שמנסה להיות מסגרת להבנת טבעו ומצבו של האדם בכל אנושיותו.

אודות ק.ט.מ.ו.ן - קבוצת מחול בירושלים

קבוצת מחול ייחודית שהוקמה ב 2012 על ידי הכוריאוגרף והרקדן אלעד שכטר. הקבוצה היא גוף תרבותי צעיר השואף לקיים דיאלוג פעיל ומתמשך עם הקהל הירושלמי על כל גווניו. דיאלוג המוצג ברחבי הארץ ובפני קהלים שונים בעולם כולו. הקבוצה מפתחת פרוייקטים שמתעסקים בחווית החיים בגוף אנושי בתוך מקום ספציפי כירושלים. ק.ט.מ.ו.ן יוצרת אירועי מחול ומביאה לקהל הירושלמי קול חדש, רענן ועדכני במרחב בו הוא חי. תוך שימוש בייחודיות של העיר, בהשראה הרבה שהיא מהווה לתושביה ותוך שימוש בכוחות אומנותיים ירושלמיים מקומיים ושיתופי פעולה עם אמנים מרחבי הארץ והעולם. בקבוצה חברים אמנים מדיסיפלינות שונות שהמשותף ביניהם הוא הרצון העמוק לפתח, לחיות וליצור אמנות בירושלים. מקום מושבה של הקבוצה.

ב׳בית אליאנס׳ - בית לקהילות יוצרות של ׳רוח חדשה׳. הבית הוא התגשמות החזון של הקבוצה, לקחת חלק פעיל בפנים המתחדשות של ירושלים ולהוות חוד חנית לתרבות פעילה, מעורבת ויוצרת, המשמשת קורת גג למגוון התרבויות שמתקיימות יחד בירושלים. 

לאתר הפסטיבל- לחצו כאן