העולם המוסלמי חוגג
רמדאן. ידעתי שמדובר בחודש של צום שבסיומו נחגג "עיד אל פיטר" ושזה החג
החשוב ביותר למוסלמים, מעבר לכך לא הכרתי. לא את מנהגי החג או משמעויותיו. לכן,
כשהוזמנתי לסיור קולינארי בישובים הערביים שמטרתו הכרות עם התרבות הקולינרית של חג
הרמדאן, שמחתי. זו הייתה הזדמנות מצוינת להכיר לא רק את מאכלי החג, אלא את משמעותו
וגם לבקר בישובים ערביים ולהכיר קצת יותר את האוכלוסייה המוסלמית.
זה היה סיור חוויתי
במיוחד והוא מומלץ בחום. ניתן לבקר במקומות בהם הייתי באופן פרטי או במסגרת
הסיורים של אירועי 'לילות רמדאן' מטעם עמותת סיכוי שמתקיימים בחודש הרמדאן הנחגג
החל מ- 6.6 ועד 5.7. פרטים מלאים
בסיום הכתבה.
אז מהו הרמדאן?
ראשית, זה אינו חג. מדובר על חודש של התבוננות פנימית, הטהרות וצום. בחודש זה
מקפידים על הימנעות מחטאים כמו- הימורים למשל. הצום מיועד לקרב את הצמים אל העניים
והסובלים. זה חודש של צניעות ושל איפוק, של עשיית מעשי חסד ושל משפחתיות. בסיום
החודש נחגג עיד אל פיטר במשך שלושה ימים וזה חג הפסקת הצום שבמהלכו מתלבשים יפה
במיוחד, מבקרים זה את זה ועורכים ארוחות חגיגיות.
הרמדאן הוא חודש שמח.
במשך כל היום מחכים לשעת ארוחת האפטאר- הארוחה שמסיימת את הצום. המשפחה נאספת יחד
ואוכלת יחד. הרחובות מתמלאים בחוגגים, הכל מואר ומקושט ויש פעילויות בידור
שמארגנים בישוב בערבים הללו. בנוסף, במקומות רבים יוקמו דוכנים בהם ימכרו ממתקים
מיוחדים לחג. כמו הכנאפה והזאלאביה. במהלך הסיור סיפרו לנו האנשים שזה חג שיש בו
הוצאות גדולות. החל מקניית בגדים, מאכלים, מתנות ועוד. לי זה הזכיר את ראש השנה
ופסח אצלנו.
בכל המקומות בהם
ביקרנו, קיבלו אותנו בחום, בשמחה וברוחב לב. שמחו לשתף אותנו בחוויות החג ולספר
לנו על המנהגים השונים.
התחלנו את הסיור במחלבת
אל רוחה שבכפר מועאיה בוואדי עארה. הבעלים הם משפחת איגבריה. האב- כרים ובניו.
עבד, הבן הבכור הוא שהקים את המחלבה אחרי שסיים את לימודיו במנהל עסקים. הוא בנה
תכנית עסקית, לווה כספים ובנה את המחלבה לפני 11 שנים. המחלבה צמחה וכיום מכינה
מוצרים משלוש מאות אלף ליטר חלב בחודש. הם מכינים גבינה ערבית, לאבנה ויוגורט
עזים. 45 עובדים יש במחלבה והמוניטין שלה בקרב האוכלוסייה הערבית, מוכר וטוב. עבד
אירח אותנו בביתו שמעל המחלבה וכך הייתה הזדמנות לטעום את מוצריה. התאהבתי ביוגורט
הקרמי והחמצמץ. הלאבנה והגבינה היו מצוינות אף הן. ביררתי איפה ניתן להשיג ליד
מקום מגוריי ואני מתכוונת לרכוש מתוצרתם. את הגבינה הערבית ניתן לטגן כמו חלומי
וזה היה מעדן אמיתי. ניתן לראות בצילומים.
במחלבה מכינים את
הגבינות המסורתיות למילוי המאפים לחג הרמדאן כמו הקטאיף.
במהלך חודש הרמדאן
אפשר לבקר במקום באופן עצמאי, לקבל הסברים ולרכוש את המוצרים. שווה!
איפה? מועאיה וואדי עארה טלפון:
0526785677 / מוחמד
התחנה הבאה בסיורנו- ביתה
של מנאל כרמאן באום אל פאחם. מעולם לא הייתי באום אל פאחם. השקפתי עליה מרחוק
ולא היה בי שום חשק לבקר בה. הסתבר לי שכדאי מאד לטייל בה. עיר הררית, יפה, שהנוף
הנשקף ממנה לעמק יזרעאל מדהים ממש. רק לשם כך שווה להגיע. ביתה של מנאל נמצא במעלה
ההר והיא ארחה אותנו לארוחה מסורתית. מנאל החייכנית והנחמדה סיפרה לנו שמאז היותה
ילדה אהבה לבשל וכיום הפכה את האהבה למקצוע. היא מקיימת בביתה סדנאות בישול. כמו-
סדנת בישול ללא גלוטן, סדנת בישול אוכל ערבי, סדנה לאוכל טבעוני ועוד. אפשר להגיע
אליה בקבוצה מאורגנת, לשמוע על המטעמים המסורתיים מבית סבתא ולטעום מנות מסורתיות.
המחירים נעים בין 70- 100 ₪ לאדם. ותאמינו לי שתרצו עוד. אוכל טעים מאד מאד.
מה אכלנו? מרק חיטה
גרוסה- מאכל כפרי שמתכונו עבר מדור לדור. חומוס שנעשה מפול עם בצל מטוגן. מאכל של
גרגרי עדשים ודלעת. מקלובה עם חציל, אורז, גזר וגרגרי חומוס.. קבב שאמי- מן כדורי
בשר ברוטב ומעליו בצק. עלי גפן וגם עוגת סולת נהדרת.
איפה? מנאל, אום אל פחם טלפון: 052-4247406
התחנה הבאה – שפרעם. בירת
הקלייה, הבשרים והממתקים. כל חמישים מטר תוכלו למצוא בית קלייה וגם אטליזים לרוב.
אני מתגוררת בסמוך לשפרעם, כך שאני מכירה אותה לא רע. בשפרעם מתגוררים מוסלמים,
נוצרים ודרוזים ועד שנת 1920 התגוררו בה גם יהודים. כשתבקרו במקום שווה לקפוץ לבית
הכנסת העתיק שנמצא בעיר ולהתרשם.
הנקודה הראשונה בסיור אטליז
אלח'יר שבעליו הוא מועתז ברקאת. חפשו מועתז ברקאת בפייסבוק ותמצאו אותו. מועתז
מתגאה שהאטליז הוא של בשר טרי בלבד. אין קפוא. בשר איכותי שמושך אליו קונים מכל
האזור. כשהיינו בחנות הייתה קונה מדבוריה וזה באמת רחוק. האטליז קיים שנים רבות
וכל המשפחה עובדת במקום. לקראת החג קונים הרבה יותר בשרים במיוחד כבש ובקר.
איפה? שפרעם
טלפון: 0526950196 שעות פתיחה: 09:00 19:00
ממשיכים
לממתקים. תנו לי כנאפה ואני מאושרת. בממתקי אלמאכרום יש כנאפה נהדרת.
וכמובן כל ממתקי החג המסורתיים- אוומי, קטאיף, בקלאווה, ממתקי קוקוס ועוד. לקראת
החג יש מארזים ארוזים בפאר שקשה לעמוד בפניהם. הכל טרי, ללא חומרים משמרים ועשוי
בעבודת יד. אמנם, אחרי ארוחת הצהריים אצל מנאל חשבתי שלא אוכל לטעום דבר. אבל, אי
אפשר היה שלא להתפתות למתוקים. אפשר לבקר במקום באופן עצמאי. או דרך הסיור של
'לילות רמדאן' –'בביירות הקטנה שבגליל'.
איפה? מרכז שפרעם טלפון: 054-8008910
תחנה אחרונה בסיור גלידת
שפרעם השייכת למשפחת זייתון. מדובר על גלידה ייחודית העשויה משרף המסטיקה. שרף
של עץ אלת המסטיק. כבר שלושה דורות שמכינים במקום את הגלידה המיוחדת הזו. הסבתא
למדה את סודות הגלידה מאנשים שהגיעו מסוריה, שיפרה את המתכון והחלה לייצר גלידה.
הגלידריה הקטנה צמחה ובני המשפחה ממשיכים לייצר את הגלידה. השרף מיובא מיוון וכיום
יש מיכון וציוד חדשני אך עדיין מקפידים לייצר גלידה איכותית כפי שהיה בעבר. תוכלו
למצוא רק 3 טעמים וניל, לימון ופיסטוק. הטעם מיוחד וכפי שאומר סוהיל, לא כל אחד
יאהב את הטעם המיוחד. אך זו גלידה בריאה הרבה יותר מאשר הגלידה התעשייתית. אני
טעמתי את 3 הטעמים. אהבתי מאד את הפיסטוק והלימון את הווניל פחות. ניתן לבקר במקום עצמאית, או עם הסיור של לילות רמדאן 'בביירות
הקטנה שבגליל'.
איפה? מרכז שפרעם רחוב גיבור 42 טל: 04-9865428 כל יום
מ-9.00-01.00
כפי שכתבתי למעלה את סיורי
'לילות רמדאן ' מארגנת עמותת סיכוי. אותנו ליוו בסיור מטעם העמותה טל רז מנכ"לית מרבד ירוק (קבוצת תיירנים יהודים וערבים המשתפים פעולה) ונועם הורוביץ מנכ"ל משותףשל עמותת סיכוי. שהכירו לנו את העמותה ופעילותה.
העמותה מקדמת חברה שוויונית משותפת לערבים ליהודים ופועלת לקידום תיירות משותפת
בעזרת פורום 'דרכים שלובות' המאגד עמותות תיירות מקומיות ערביות ויהודיות. במסגרת
זו נערכים סיורי 'לילות רמדאן' ובהם שלל פעילויות וסיורים בכפרים ובערים
הערביות. זאת כדי שהציבור הישראלי יכיר את מנהגי החברה הערבית, המסורות, הטעמים,
הריחות והאנשים.
הסיורים יתקיימו
בארבעה אזורים שונים: הגליל המערבי-תחתון, הרי נצרת-עמק יזרעאל, ואדי עארה ואזור
השרון הדרומי. בסיורים יוצאים המבקרים לשיטוט בין דוכני השווקים המסורתיים,
מתארחים בבתים פתוחים וסועדים את סעודת ה'איפטאר', מבקרים במסגדים ונפגשים
עם תושבי המקום.
״אנחנו מזמינים את
הציבור היהודי אלינו לכפרים ולערים, לחוות חוויה ייחודית, לא מוכרת, להכיר תרבות
אחרת שנמצאת ממש מעבר לפינה. זה הרבה יותר מחומוס בכפר הערבי השכן, זה להכיר אותנו
השכנים, את המנהגים והמורשת שלנו. לתיירות יש כח לחבר בין אנשים ממשיים".
אומרת ראנדה חאג׳ יחיא-חוטבא מנהלת שותפה בפרוייקט תיירות אזורית משותפת בעמותת
סיכוי. "אנחנו רוצים לנצל את אזורי התיירות כדי שישמעו את הסיפור המקומי,
הערבי. שישמעו את הסיפור של המקום, ושיהודים וערבים יישבו ביחד. זה מעלה את תחושת
הגאווה המקומית, אנשים מעוניינים להשמיע את הסיפור שלהם, והציבור היהודי זוכה
לשמוע את הסיפור באופן ישיר ולא דרך התקשורת", מוסיף נעם הורוביץ מנכ"ל
משותף לעמותת סיכוי.
לפרטים נוספים והרשמה לסיורים באתר:
דרכים
שלובות
עמותת
סיכוי
תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
השבמחק