רשומות

יום שישי, 22 ביולי 2016

על ההצגה 'על האש' בהיכל התיאטרון קריית מוצקין



לפני מספר ימים הוזמנתי להיכל התיאטרון בקריית מוצקין לצפות בהצגה שכתב וביים דרור קרן 'על האש'. לפני ההצגה שוחחו איתנו השחקניות אודיה קורן ועירית קפלן המגלמות דמויות מרכזיות בהצגה. זו הייתה חוויה אחרת לגמרי לצפות בהצגה לאחר השיחה עם השחקניות שסיפרו לנו איך נכתב המחזה ואיך הן תופסות את דמויותיהן בהצגה. אודיה ועירית המקסימות שוחחו איתנו בפתיחות וכנות. "בין השחקנים לקהל" אומרת אודיה " קיים חוזה המבוסס על שקר. השחקנים עושים עצמם שאינם יודעים שיש קהל באולם והקהל בוחר להאמין שהשחקן הוא אכן הדמות המופיעה. וכך מתרחש הקסם והנס של התיאטרון". אני מסכימה איתה. עוד אמרו השחקניות שלקהל השפעה רבה על ההצגה והשחקנים רוצים להרגיש שהקהל נהנה. "תנו תנופה לצחוק" אומרת אודיה. כך נחוש שאתם איתנו ונהנים. מעכשיו, אני מבטיחה לצחוק בקול רם יותר.
 
                  בצילומים- היכל התיאטרון

השחקניות גם ציינו שהיכל התיאטרון בקרית מוצקין הוא בית לשחקנים. או, כמו, שאומרת מנכ"לית התיאטרון, דפנה צורי, כאן זה משפחה. משפחה שבה שותפים השחקנים וקהל הצופים. "אנחנו אוהבים את השחקנים" אומרת דפנה " חשוב לנו שירגישו כאן בבית וחשוב לנו שהקהל ירגיש שעושים את המקסימום כדי להביא את מיטב ההצגות ומיטב השחקנים להיכל". דפנה מדברת בלהט ובעוצמה והתרשמתי ממנה מאד. ניכר היה עד כמה היא מחויבת ועד כמה איכפת לה ואין לי ספק שזה המסר שעובר לעובדים, לשחקנים ולצופים.
     בצילום- עירית קפלן, אודיה קורן ודפנה צורי בשיחה שלפני ההצגה.

ההצגה 'על האש' נכתבה למעשה לאחר שאיציק ויינגרטן מנהל ביה"ס לאומנויות הבמה בסמינר הקיבוצים פנה לדרור קרן וביקש ממנו לכתוב משהו עבור כתה של 10 שחקנים. דרור נעמה לאתגר, ישב עם הצעירים, שמע אותם ואז כתב את המחזה שעלה לראשונה בסמינר הקיבוצים. מנהלי הקאמרי שצפו בהצגה הבינו שכדאי להביאה לקאמרי וצדקו. דרור קרן זכה בפרס המחזה הטוב של השנה והשחקן אבישי מרידור המשחק בה זכה בפרס השחקן המבטיח של השנה לשנת 2015.

ההצגה עוסקת בנו. בי, בך, בישראלים. היא מתרחשת בערב יום העצמאות, בקיבוץ בעמק יזרעאל. זהו יום חג טעון במשמעות, בין יום הזיכרון ליום העצמאות והביטוי לכך בהצגה הוא נוקב ומעציב. המארחים רוח'לה (אודיה קורן) וצביקה ( רמי ברוך) מכינים את חצר ביתם למסיבת החג. מורדי, בנם, חוזר מברלין, שם הוא מתגורר לאחר שעזב את הארץ בעקבות הלם קרב. הוא מביא איתו את חברתו הגרמנייה והגויה. תרצה, אלמנת מלחמה, מוזמנת אף היא, ויש את הקיבוצניק אבינועם ובתו אלונה העומדת להתגרש והייתה האקסית של מורדי. וגם הסבתא גיזלה, ניצולת שואה, מגיעה עם המטפל הסרי -לנקי שלה. ברקע- עימות בגבול והפיצוצים נשמעים היטב בבית שבעמק. כולנו מכירים את הסיטואציות הללו, כולנו יודעים על מה מדובר. אלו הסוגיות אותם אנו חיים ודרור קרן מעמת אותנו עם חוסר האונים שלנו, עם חוסר התקווה, הייאוש, הדריכה במקום. מעמת אותנו עם החשש שכך זה ימשך שאין פתרון. וכשיצאתי מההצגה הנוקבת והחזקה הזו חשתי ביתר שאת את המצב הבלתי נסבל בו אנו חיים.

השחקנים כולם היו מצוינים. החל באדם שפר ששיחק את ראג'ה העובד הזר באופן מצחיק במיוחד, אודיה קורן הנהדרת והמשכנעת, רמי ברוך שמשחק את האב באופן אמין במיוחד, עירית קפלן המגלמת את האלמנה החרדה לגורל בנה, אבישי מרידור המצוין שמגלם את מורדי. וכמובן מרים זוהר היא הסבתא גיזלה הגדולה מהחיים וגם יוסי קאנץ, שלי בן יוסף, אסף מרון ולנה אנה כסטרופ מעולים.

אז אם אתם מחפשים לצפות בהצגה חשובה ומרגשת העוסקים בנושאים המדברים אלינו ועושה זאת בהומור כואב. זו ההצגה והיא מומלצת מאד.

מחזאי: דרור קרן

במאי: דרור קרן

תפאורה: רועי ואטורי

תלבושות: רז לשם

תאורה: קרן גרנק

מוסיקה: אלעד אדר


 

 

2 comments:

  1. כתבת על ההצגב בצורה לא פחות סוחפת מההצגה עצמה , בהחלט מכניסה את ההצגה הזו לרשימה שלי

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רחל יקרה, אני בטוחה שתהני מאד.

      מחק