הרומן ההיסטורי שכתבה
מיכל זוהר בן- דוד עוסק בחייהם של יהודי גרמניה החל מ-1771 ועד 1833. הוא מתמקד
בשלוש נשים יהודיות אמידות ואינטלקטואליות שניסו לפרץ את מחסום היותן נשים
יהודיות, תוך שהן מנסות להיות חלק מהחברה הגרמנית.
ברלין של המאה ה-18
היא עיר החותרת לשינוי, לקדמה ולנאורות. זהו עידן הנאורות, עידן של סלונים
ספרותיים, עידן של פילוסופיה, תרבות, שירה והגות. רוסו, קאנט, גתה הם רק חלק
מהשמות של אותה תקופה. ומה לגבי היהודים באותה תקופה? חלקם דבקים באמונות ובמסורת,
חיים על פי דתם כקהילה מתבדלת וסגורה וחלקם מנסים להתערות בין הגרמנים ואף ממירים
את דתם מתוך מניעים אידאולוגיים.
הרומן מתבסס על אירועים
מציאותיים ואנשים אמיתיים, לאחר תחקיר מעמיק ורב שנים, אך גם הדמיון משחק בו תפקיד
והכותבת מצליחה להחיות את התקופה, לסקרן, לרגש ולאפשר לקורא לחוש כאילו הוא שם.
נהניתי מהמעקב אחר
הנשים המיוחדות והאמיצות שנאבקו כדי לפרוץ את גבולות היותן נשים יהודיות משוללות
זכויות. רחל לוין, שניהלה את
הסלון הספרותי החשוב ביותר בברלין, דורותיאה שלגל, שכתבה את אחד הרומנים המוצלחים
בזמנו - 'פלורנטין', והנרייטה הרץ, שהייתה דמות נערצת אך גם שנויה במחלוקת שהייתה
כידידתו הטובה ביותר של פרידריך שליירמאכר, אבי התיאולוגיה הפרוטסטנטית המודרנית.
שלושתן היו דמויות מרכזיות בחיי התרבות של גרמניה, ואף שנולדו משוללות זכויות מעצם
היותן נשים ויהודיות הן חפשו כל חייהן אחרי אושר, אהבה והגשמה עצמית, ושילמו על כך
מחירים.
יפה עשתה הכותבת
שהתאימה את משלב השפה לתקופה וכך גם דרך השפה המעט מליצית וגבוהה מתחברים לאווירה
ולהוד של אותם זמנים.
״צריך להרגיש
את החיים במלוא העוצמה, במלוא הכובד. הם צריכים לעבור דרכך, להתנגש בך במלוא
העוצמה ולהותיר בך סימנים. זה ההבדל בין להיות חיה או מתה." (מתוך
הספר)
מיכל זוהר בן-דור, בוגרת לימודי כתיבה
במכללת מנשר. בעלת BAבמדעי הרוח ו MA
בתקשורת וניו מדיה. מנהלת את ״מילה טובה״, עסק לכתיבה שיווקית. כותבת שירה
שהתפרסמה בעיתונות, ברשת ובאנתולוגיה כתובה, בלוגרית ומנהלת את קבוצת הפייסבוק
׳נשים קוראות נשים׳.
קראתי בהנאה וסקרנות ואני
ממליצה בחום.
"הסלון" מאת מיכל זוהר
בן-דור, הוצאת "ספרי ניב", 364 עמודים. מחיר לצרכן 88 ש"ח, להשיג
בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה