אין
ספרים רבים שעם סיומם אני מצטערת שהסתיימו לי. הילד הזה של יהודה אטלס הוא
כזה. יודה הילד חוזר אל ילדותו במושב עין עירון ומביא דרך הסיפורונים הקצרים את
סיפור חיי הכפר בימים של טרום המדינה ובעשור הראשון לקיומה. הסיפורים עוסקים
בתחומים רבים של החיים בכפר ומסופרים דרך עיניו של ילד, בלוויית קול המבוגר
והתובנות המאוחרות שלו.
נראה
לי שאין מי שלא מכיר את סופר הילדים הנודע ואת שיריו וספריו, עליהם גדלו דורות של
ילדים. הסיפורים הקצרים יכולים לתת מושג כלשהו על מקורם של רבים משיריו. משפחת
אטלס הייתה משפחה של איכרים שחייה סבבו סביב המשק והעבודה. הוריו קמו עם הנץ החמה
ועבדו עד צאת הנשמה. כסף לא היה והחיים היו פשוטים וקשים.
בהקדמה
כותב אטלס "יומן זה לא נכתב מלכתחילה כדי שיידפס כספר. חיי לא היו כה מסעירים
וכה דרמטיים כדי שאכתוב אוטוביוגרפיה. העליתי דברים על הכתב כדי להשאיר זכר.
שהדברים, פשוט, יהיו. אולי במשפחה. אולי ברשת" – אני חושבת שבכך שכתב באופן
הזה, יש סוג של שחרור הבא לידי ביטוי בהעלאת הזיכרונות באופן אמיתי, כן וללא
התחשבנויות מיותרות. אין כאן מאמץ למצוא חן ולהרשים. כפי שהיה כך מסופר ואותי זה
כבש. מצאתי בסיפורים הקצרים הד לילדות שלי. אמנם, לא גדלתי בכפר וגם התקופה הייתה שונה.
אבל, יש מן המשותף. כמו משחקי הילדות, החברויות, החינוך וההסתפקות במועט.
הסיפורים
הקצרים מצליחים להעביר באופן מוצלח את סיפור התקופה. את האווירה במושב ואת הוואי
החיים. ברבים מהסיפורים יש עצב על כך שהעבודה המתישה לא הותירה זמן לחיי תרבות
" אין פלא שהתעבתה בי איבה מסוימת כלפי החיים האלה, שמצמיתים את הסקרנות
ומשלחים אותך לישון כמו אבן, כשבראשך רק חריש וזריעות וקציר, העברת קווים, ופרות
ותרנגולות וערמת הזבל. הרי צריך שיהיה לחיים איזה טעם נוסף מלבד לעבוד
ולדאוג" (מתוך הסיפור על פינת התרבות השבועית)
היו
סיפורים שהצחיקו אותי מאד, היו שהעציבו. כולם מסקרנים, מעניינים ומציגים ילד רגיש
וסקרן שגדל כילד יחיד עד גיל 12, עם הורים שהיו עסוקים רוב שעות היממה בהישרדות. יודה
הילד מספר על ילדותו המוקדמת, על הפרימוס, השליש בלוק קרח שהיו שמים במקרר, על
האפרוחים שגדלו במטבח הבית, על הפחד מהילדים הגדולים יותר שהיו מתעמרים בקטנים, על
ההגעה לבית הספר על גב חמור, על העונשים בכתה, היחס למורים, על חשיבות הקריאה, הספרים
שקרא ושעיצבו את דמותו ולעיתים גם משלב מפרי עטו המוקדם.
נהניתי
מאד מהצצה הזו אל חיים אחרים שאינם עוד. חיים של עבודה קשה והסתפקות במועט. זה היה
דור של אנשים שעזבו הכל ובאו לבנות את הארץ מתוך ערכים ואמונה ועמדו בקשיים מרובים
מבלי להתלונן. כך, גם, חינכו את ילדיהם. בחלק מהסיפורים נוגע אטלס גם בקשר עם
הערבים והבדווים שחיו בצמוד לעין עירון, הוא עושה זאת בזהירות ומתוך רצון להביא את
הדברים כהווייתם ובמיוחד מה שקרה לאחר מלחמת העצמאות ודי בכך כדי להבין את הטעויות
שנעשו אז והמחיר של היום.
ספר
מומלץ בחום.
הילד
הזה- פרקי ילדות ונעורים מאת יהודה אטלס. ערכה: עלמה כהן- ורדי. הוצאת עם עובד.
330 עמ'. מחיר 94 ₪.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה