זיו, גיבורת ספרה של מעין בן הגיא, סיימה
את שירותה הצבאי וכדי שתוכל להגשים את חלומותיה ולצבור כסף, היא מתחילה לעבוד באתר
מעיינות חמים בצפון, (תיאור המזכיר מאד את חמת גדר) כעובדת ניקיון. תוך כדי ניקוי המקום
היא מתוודעת אל העובדים הנוספים ומגלה את התככים, הכעסים, המזימות, היצרים והתאוות
המניעים אותם ומובילים אותה להתפקחות כואבת.
שמו של הספר "ווקמן" מעיד על זמן
התרחשות הרומן- סוף שנות השמונים. הגיבורה מנתקת את עצמה מאחרים באמצעות שימוש
תמידי בווקמן. כעובדת ניקיון היא שקופה לאלה אחריהם היא מנקה ואת זמנה היא מעבירה
בהתבוננות, הקשבה וניסיון לחקור את הבתים הנטושים בקרבת הגבול, בו מצוי אתר הנופש.
מעין בן הגיא מצליחה להעביר את אווירת
הימים ההם ועושה זאת באופן מרשים. הדמויות אמינות וחיבוטי הנפש שלהם מקדמים את
העלילה ואת תהליך התבגרותה של זיו הנאיבית והרגישה. על כל אלה מתווסף המתח של
גניבות מסתוריות המתרחשות במקום ושל זוג עיניים העוקב אחרי הגיבורה בלי ידיעתה.
זיו, העוסקת בניקוי הרפש שמותירים אורחי
המקום מגלה שכיעור ולכלוך ניתן לגלות גם אצל בני האדם. חמדנות, שחיתות, ניצול
וציניות נמצאים במעגל בו היא נמצאת וככל שתנסה להבדיל עצמה מהם, ישיגו אותה ויפגעו
בה.
זה ספר שהשרה עלי עצבות והתחושה הכי חזקה
שעברה בי בעת הקריאה היא של בדידות וניתוק. חלומותיה של זיו אינם מתגשמים בכניסה
אל עולם המבוגרים. האכזבה נוכחת לאורך כל העלילה וזה הישג יפה של הכותבת שהצליחה
להעביר אלי, הקוראת, תחושות אלו.
את הסיום לא אהבתי. זהו סוף פתוח שנתן לי
הרגשה שהעלילה נקטעה והקצוות נותרו פתוחים. איזה תהליך עברה הגיבורה, אם בכלל?
לאילו תובנות הגיעה? הסיפור מסתיים והתהיות נותרו.
מעין בן הגיא, ילידת 1970. נולדה בדגניה ב'
וגדלה בקיבוץ אפיק. בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים בספרות השוואתית, תולדות
האמנות ועבודה סוציאלית. הרומן הראשון שלה ים ויבשה ראה אור ב-2011 בהוצאת
הקיבוץ המאוחד. ב-2016 ראה אור ספרה גודאי שנכתב בשיתוף זהבה גושן, בהוצאת
אסיה.
ווקמן, מעין בן הגיא,
עם עובד ספריה לעם, 206 עמ', 78 ₪.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה