בשבוע שעבר ביקרתי בדליית
אל כרמל במסגרת סיור עיתונאים ובלוגרים. ביקרתי בישוב הדרוזי לא מעט פעמים לפני
כן. לעתים באנו רק כדי לאכול במסעדות ולעיתים סיירנו בין הסמטאות, ביקרנו בשוק
וקנינו תבלינים, בגדים, חפצי זכוכית וחפצים נוספים. תמיד נחמד לטייל בכפר היפה
והמיוחד. להסתובב בין עשרות החנויות ולהתפעל מהמגוון והשפע. אבל, הסיור הפעם הוביל
אותנו למקומות שלא הכרתי קודם ושכדאי להגיע ולבקר בהם.
דליית אל כרמל נחשב
כגדול הכפרים הדרוזיים בארץ. היום הוא מונה 17,000 תושבים ושטחו מגיע לכ- עשרת אלפים
דונם. מכפר מסורתי שתושביו עסקו בעיקר בחקלאות, כיום רוב התושבים עוסקים בתעשייה,
מקצועות חופשיים ומסחר. רוב התושבים הינם חילוניים ורק חכמי העדה והדתיים מחזיקים
בידע הדתי הסודי. ראש המועצה היום הוא רפיק חלאבי- שנבחר לפני שלוש שנים.
רובנו מכירים אותו מרשות השידור. שם עבד 33 שנה ככתב, עורך ומפיק ידוע. רפיק חלאבי
נפגש איתנו בבנין המועצה וסיפר לנו אודות המיזמים בכפר והעושר התרבותי שיש בו. "
החזון שלי" אמר לנו "הוא ראש בעננים ושורשים עמוק באדמה" כלומר,
כפר השומר על זהותו הייחודית אך גם מתקדם ומוביל את המהפכה הטכנולוגית. בכפר
מתגוררים סופרים, משוררים, פסלים, ציירים ומוזיקאים רבים. בכל שנה בחודש מאי
מתקיים חודש תרבות לכל האוכלוסייה. יש הופעות, מיצגים, אמנות- הכל ללא תשלום. בכפר
יש גלריות רבות ונמכרים ציורים מקוריים. כמו כן נוכל למצוא מסעדות ביתיות קטנות
בהן האישה מבשלת אוכל דרוזי אותנטי. אנקדוטה מעניית- כ-80% מהנשים בכפר הינן
אקדמאיות לעומת 20% גברים. ואת רוב המשרות הבכירות בעירייה מאיישות נשים. אחוז
הגיוס של הגברים בכפר עומד על 84% ו-100% של בנות הכפר עושות שרות לאומי. נתון
מדהים. נושא התיירות חשוב מאד והיישוב מקדם מיזמי תיירות, בניית צימרים ואף קיבלו
תקציב לבניית שירותים ציבוריים במרכז הכפר.
במרכז הכפר נמצא שוק
ססגוני ומלא בעשרות חנויות. תוכלו למצוא שם מגוון רב של מוצרים. החל מריהוט,
ביגוד, חפצי נוי וכמובן דברי מאפה מפתים. בנוסף, יש לא מעט גלריות לציורים. אחת
מהן היא הגלריה של סאם חלאבי. סאם בן ה-26 החל לצייר בהיותו ילד. כבר בגיל
13 צייר בגלריות שונות ובגיל 16 בתמיכת אימו פתח גלריה עצמאית שלו. מעולם לא למד
באופן מסודר ציור וסגנון ציוריו נע בין הפנטסטי לריאלי. הוא עובד בצבעי אקריל
ובציוריו יש משחקי שקיפויות, שכבות וצבע. מצייר גם פורטרטים. רוב הקונים הינם
תיירים ומחירי הציורים משתנים ונעים בין 2000 ₪ ל- 15,000 ₪.
לאחר
סיור קצר בגלעין הכפר העתיק, עברנו ליד ביתו של סר לורנס אוליפנט, אנגלי
חובב ציון שישב כאן בשנת 1880. היום משמש המקום כבית יד לבנים. ניתן להגיע גם לבית
המורשת הדרוזית – במקום יש תצוגה על חיי העדה הדרוזית. בשכונה העתיקה נמצא מרכז
המבקרים "יסמין" – המרכז הוקם על ידי מועין ופותה חלבי. מועין סיפר
לנו שחלמו להקים את המרכז במשך שנים מתוך רצון לשלב בין מורשת הכפר לאורח חיים
בריא. ללמד את המבקרים על ריפוי בעזרת צמחים ולתת לגוף את הכלים לרפא את עצמו.
במרכז יש הרצאות, הסברים וגם סרטון קצר העוסק בנושאים הללו. הכניסה, ההרצאות
וההסברים ללא תשלום ומתוך רצון ושאיפה ללמד את חשיבות הטבע והצמחים. במקום ניתן
לרכוש סוגים רבים של צמחי מרפא, תבלינים, שמן זית סבונים ועוד. כמו כן, יש תצוגה
המספרת את סיפור הכפר מאז היווסדו במאה ה-16. יש לתאם מראש ביקורים והמקום פתוח
בכל ימות השבוע.
לתיאום טלפוני-
04-8395331, 04-6820703, 054-6204422
ולסיום- המלצה על
מסעדה ביתית "המטבח של נורה"
המסעדה היא מסעדה
כשרה (כן,כן) ומשגיח הכשרות ביקר בדיוק כשהתארחנו אצלה. נורה בעלת המקום עבדה
במפעל אלביט. כשהמפעל עבר לכרמיאל החלה לעבוד במלון יערות הכרמל ובישלה שם אוכל
דרוזי. השף חיים כהן שביקר במקום וטעם מתבשיליה הציע לה לפתוח מסעדה ביתית שלה
והיא שמעה לעצתו וכך החל לפעול "המטבח של נורה". כיוון שהיה לנורה חשוב
שמטיילים יהודים יגיעו, החליטה לפעול להשגת כשרות והכשירה את המטבח. המאכלים שהיא
מבשלת הינם דרוזיים וים תיכוניים והיא גם מעבירה סדנאות בישול.
טלפון להזמנות- 04-8393608,
052- 3848576
לאתר המסעדה-
לתפריט המסעדה
לינק נוסף לצימרים
בדליית אל כרמל
ביקור מוצלח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה