ספרה החדש של אן
פיין, מחברת רב המכר 'גברת דאוטפייר' הוא ספר שעוסק בהתמודדויות. אדוארד, גיבור
הסיפור נכלא בביתו על ידי בן הזוג של אימו, נחשף לאלימות קשה ולמעשה הוא ואמו
אסירים של בן הזוג השיכור והאלים. כשאדוארד הוא בן שבע, שכנה זקנה מדווחת על מה
שקורה במשפחה למשטרה ואדוארד ואמו ניצלים. אימו עוברת למוסד טיפולי ואילו הוא עובר
למשפחה מאמצת שמשתדלת מאד להחזירו למסלול חיים תקין ונורמלי. זה סיפור המסגרת
ולתוכו יוצקת פיין שאלות מאתגרות ומעוררת מחשבה- האם ניתן להחזיר ילד למסלול חיים
רגיל אחרי התעללות רבת שנים? האם נזק נפשי עשוי להיות הפיך? האם משפחה מאמצת יכולה
להיות תחליף למשפחה שלא תיפקדה? מה קורה לילד המגלה שיש בתוכו אלמנטים של אלימות
ואכזריות? ועוד שאלות הנוגעות לשרותי הרווחה, לטיפול בחסרי ישע, למסגרות חברתיות
ועוד.
פיין מצליחה לכתוב
באופן שהסיפור יתאים גם לבני נוער וגם למבוגרים וזו יכולת מרשימה. היא כותבת באופן
ישיר, כן ולא מתחנף וגורמת לקוראים להתלבט יחד עם דמויות ספרה בשאלות מוסריות לא
פשוטות. הסיפור מסופר בקולותיהם של גיבורי הסיפור ולכל אחד מהם חלק במארג הגדול. באופן
כזה מתאפשר לאן פיין לשנות בסיפור את אופן הדיבור, הטון והגוונים וכך זה מרתק יותר
ומעניין יותר. אנו נפגשים עם השכנה שדווחה, עם השוטר שהציל אותו, עם העובד
הסוציאלי, הפסיכולוגית, בני המשפחה המאמצת ועוד.
אדוארד נדרש בספר
להתמודדות מורכבת לא רק עם העבר, אלא גם עם מה שמצפה לו בעתיד. למרות העזרה שניתנת
לו ורצונם הטוב של אנשים רבים הוא זה שאחראי לגורלו. בסופו של דבר, כמו תמיד,
ההחלטה היא של האדם עצמו.
זה לא ספר קליל. זה
לא ספר שנסיים אותו ונאמר "נהניתי". אבל, זה ספר שהוא קל לקריאה, סוחף,
מעורר מחשבה. ספר שנשאר איתנו הרבה לאחר שסיימנו לקרוא. חשוב, בעיניי, שבני נוער
יקראו אותו כיוון שהוא מאפשר להבין מה עובר על נער שהוא שונה. מהם הקשיים איתם הוא
מתמודד. הוא מאפשר נקודת מבט רחבה והבנה שיש ילדים שגדלו במשפחות מתעללות ואכזריות
ועלינו כחברה להיות שם בשבילם ולא להתעלם. אני חושבת שבני נוער שיקראו את הספר הזה
יגלו יותר הבנה וחמלה לאחרים ויהיו מעט יותר איכפתיים ורחומים ולכך חשיבות
ומשמעות.
"קשר דם"-
מאת אן פיין. תרגמה- שרה ליפין. עריכת תרגום- שלומית ליקה וחגי ברקת. הוצאת דני
ספרים. 341 עמ'. מחיר- 68 ₪.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה