רשומות

יום ראשון, 4 באוקטובר 2015

יומניה של בריג'יט ג'ונס- הלן פילדינג



רוצים הפוגה קלילה מהחום והמועקה? יומניה של בריג'ט ג'ונס יספקו זאת. לרגל השקת הספר השלישי "משוגעת על הבחור" מאת הלן פילדינג, החליטו בהוצאה להוציא מחדש גם את 2 הספרים הקודמים. מכיוון שצפיתי רק בסרטים, זו הייתה הזדמנות מצוינת לצלול לתוך חייה של בריג'ט, החל בשנות רווקותה וכלה בהיותה אם חד הורית לשני ילדים. הלן פילדינג מצליחה לברוא דמות קומית וחכמה המתמודדת עם הכאוס של חייה ללא הצלחה יתרה. אי אפשר שלא להזדהות עם חיפושיה אחר אהבה, התמודדותה עם גידול הילדים ועם הקריירה הצולעת שלה. הרשימות האינסופיות, הביקורת העצמית, החולשה, החוזק, הבלבול- כל אלו גורמים גם לי הקוראת לאהוב אותה ולסלוח לכל מה שחורק ביומנים.

להלן פילדינג יש נוסחה. יש את הגברים בהם בריג'ט מתאהבת והם דוחים אותה ויש את הגברים הקרובים, הלא מושגים שלבסוף נכנעים לקיסמה. כך היה בספר הראשון, כך בשלישי. הסופרת הורגת את בעלה של בריג'ט כדי שנוכל לקרוא על ההתאהבויות החדשות שלה, תוך גידול ילדים והתמודדות עם גיל המעבר. למרות שאנו מודעים לנוסחה ולמרות הפלקטיות של הדמויות, מה שמציל את העלילה זה חוש ההומור העצמי של הגיבורה. היו קטעים שהצחיקו אותי עד כדי דמעות ומכיוון שזה קרה כשהייתי ברכבת, זכיתי ללא מעט מבטים שתהו האם הכל בסדר עם מצבי הנפשי. אלו ספרים מצחיקים ואין טוב מלבלות חופשה בחברת היומנים כאשר שוכבים על כסא נוח, כוס יין לבן צונן ליד ומי הבריכה כמעט נוגעים בכף הרגל.

מצחיק לקרוא על האופן שבריג'ט מנסה להסתגל למדיה החברתית באינטרנט. לבדיקות החוזרות ונשנות בטוויטר. להתמכרות לציוצים ולחיפוש אחר אהבה ברשת. מצחיק אך גם עצוב. העולם השתנה אך היא נשארה כפי שהייתה- עם הבלבול, המבוכה, השטויות. היא מתמודדת עם מאהב "צעיר צעצוע" הצעיר ממנה בעשרים שנה ותוך כדי מטפלת בבעיית הכינמת של הילדים. חורק קצת ומתאמץ מדי ולא תמיד אמין אבל תמיד קומי ומעניין. לפילדינג יש יכולת נהדרת להבחין במצבים המצחיקים שהמציאות מייצרת לנו ולהציג זאת כך גם בספריה. למשל: הרדיפה אחר הבוטוקס ומה קורה כאשר מזריקים אותו- זה היה קטע שלא יכולתי לסיים לקרוא מרוב צחוק.

צריך לזכור שמדובר ברומן שהוא סוג של קומדיה רומנטית. לא נמצא בו פמיניזם. גם אופן הצגתה של הגיבורה כקוגרית המחזיקה מאהב צעיר ממנה בשנים רבות, לא מצביע על אמירה פמיניסטית וגם הסיום הוא סוג של 'ובסוף הגיע הנסיך על הסוס הלבן.' ואם זוכרים זאת לא מתאכזבים מהמסר שעוסק בצורך באהבה, ברצון להיות יחודיים, ברצון להיות עצמנו. אנושיים, מגוחכים לעיתים, חסרי בטחון, עצובים ואפילו פאתטיים. מסרים ידועים, אכן, אך תמיד ידברו אלינו ונזדהה איתם ולכן גם נמתין בסבלנות ליציאת הסרט השלישי בסדרה ונרוץ לבתי הקולנוע לצפות בו.

הוצאת כנרת, זמורה ביתן, דביר.

 

 

.

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה