רשומות

יום שלישי, 11 באוגוסט 2015

שלושה ספרי ילדים חדשים לקראת סיום החופש הגדול

אנחנו לקראת סוף החופש הגדול. הילדים התעייפו כבר מכל הפעילויות בחוץ- ים, בריכה, סרטים, תערוכות ופעילויות רבות נוספות. גם להורים נגמרו הרעיונות היצירתיים של איך להפעיל את הילדים. אז זה הזמן לשלושה ספרי ילדים חדשים לקטנים וגם לגדולים יותר.
ונתחיל עם הקטנים-
גורים של אף אחד מאת רותי שקד
"לילה אחד, בחורף גשום וקר, התעוררה אימא לקול יללות של גור כלבים במצוקה"-כך מתחיל סיפורם של שלושה גורים עזובים שמצאה אימא של יואב וגילי. זה סיפור אמיתי על 3 גורי כלבים קטנים שננטשו לבדם בתעלה בימי החורף והמאמצים שעושה המשפחה שמצאה אותם, למצוא להם בית חם.
רותי שקד מספרת על מציאת הגורים, על הבתים המאמצים שנמצאו להם ועל כלבת המשפחה הצריכה להתרגל לנוכחות הגורים החדשים. כל מי שאוהב בעלי חיים יתחבר לסיפור הגורים המתוקים וכמובן שהילדים ילמדו על האופן שבו יש להתייחס לחיות ועל חמלה ועזרה ואיכפתיות.
רותי שקד, בוגרת היחידה לעיתונאות ותקשורת של הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן, שואבת את ההשראה לספריה מעולמה ועולם נכדיה. היא הוציאה כבר ארבעה ספרי ילדים ואת הספר הנוכחי כתבה כיוון שהיה לה חשוב להביא את סיפור הצלת הגורים. היום, כשבכל מקום שומעים על נטישת כלבים ועל התעללות בבעלי חיים, חשוב להביא סיפור שיש בו רגישות וחמלה ואהבה. הספר זכה להמלצת האגודה לצער בעלי חיים.
רוצים שילדיכם יהיו רגישים לבעלי חיים, אכפתיים וחומלים? זה הספר שיעזור בכך. והמלצה נוספת שלי- להביא הביתה גור כלבים ולגדלו יחד עם ילדיכם. זו הדרך הטובה ביותר ללמדם.
האיורים בספר הם של נורית יובל והם מלאי חיים, צבעוניים ומוסיפים לסיפור.
הוצאת "דני ספרים" 23 עמודים, מחיר לצרכן- 48 ₪. לגילאי 2-6.
דינוזאורים מאת דוגל דיקסון בסדרת "חוקרים צעירים"
הילדים יאהבו לקרוא על מפלצות הענק הנכחדות וייהנו מהאיורים המלווים המחזירים אותנו אל עולם בלתי נתפס של דינוזאורים רבים אשר שלטו בעולם והיו בעליו. הספר מסביר מהם דינוזאורים, מביא את סיפור ענקי היורה, אוכלי העשב, הטורפים האכזריים והיצורים המעופפים. הספר הוא מעין אנציקלופדיה קטנה העוסקת בחיי הדינוזאורים ומתמקדת בארבעה נושאים עיקריים- מזון וציד, טבע, חיי הדינוזאורים ומדע. הילדים ימצאו בספר מידע שמעניין גם כיום. למשל- איך תקשרו הדינוזאורים זה עם זה? יודעים? או מדוע נדדו בלהקות? או איך אנו יודעים על חייהם? גם אני נהניתי לקרוא בספר ואף השכלתי. נראה לי שאני לא היחידה.
סדרת "חוקרים צעירים" מביאה לקוראים הצעירים נושאים מרתקים בצורה נגישה, מעניינת ומובנת. לכל אורך ספרי החוקרים הצעירים מפוזרות מסגרות חקר צבעוניות. לכל מסגרת צבע וסימן משלה וכל אחת עוסקת בנושא מסוים. הילד בוחר בנושא המעניין אותו ועוקב אחר המסגרות העוסקות בנושא זה וכך מגלה תגליות מרתקות.
איורים- פטר בול ארט סטודיו. לדעתי, האיורים כאן הם חלק חשוב ומשמעותי המשלים את הטקסטים ואף מוסיף להם.
תרגם מאנגלית- חגי ברקת. הוצאת "דני ספרים". 31 עמ'. מחיר לצרכן 54 ₪. בעיניי, יופי של מתנה לראש השנה.
ילדת הפעמון מאת נאוה סמל
סיפור מרגש, פיוטי ועדין המחבר בין אגדה למציאות. הייתי ילדה שאהבה מאד לקרוא אגדות והספר 'ילדת הפעמון' הזכיר לי את אגדות ילדותי ומאד נהניתי לקרוא אותו. הוא אמנם מיועד לילדים בכיתות ג'-ו'. אך גם ההורים ייהנו. קוני, יתומה מאמה, חייבת לטוס עם אביה לסין כיוון שהוא מתמנה לשגריר ישראל בסין. היא אינה רוצה לעזוב את ביתה וחבריה. במהלך הטיסה אביה נותן לה מתנה לדרך- תליון קטן שהוא גונג. זהו גונג מיוחד וקוני שומעת קולות העולים ממנו. אט אט מתגלה לה אגדה עתיקה המסתתרת בגונג. אגדה העוסקת בנערת עינבלים ואביה אמן הצלילים.
גיבורי האגדה הם חרש פעמונים מהולל וביתו העוזרת לו בעבודתו. קיסר וקיסרית סין מצווים על חרש הפעמונים לצקת פעמון מיוחד שצלילו לא נשמע מעולם. במידה ויכשל יוצא להורג. קוני נכנסת לתוך האגדה ומנסה לעזור לאב ולבת במשימתם.
נאוה סמל מספרת שאת ההשראה לסיפור קיבלה מאגדה סינית עתיקה אותה קראה בילדותה. כן, לא רק אני קראתי אגדות בילדותי. דרך האגדה בוחנת סמל את יחסי אבות ובנות בעולמות שונים. אולם, אומרת סמל, לב לבו של הספר הוא המאבק בין הקיסר וחרש הפעמונים. מאבק לחירות המחשבה וחירות היצירה.
המאיירת היא זגני אורמוט-דורבין, ילידת הונג קונג שאיוריה הביאו לסיפור את ניחוח המזרח על מסתוריותו ויופיו.
הוצאת "דני ספרים" 78 עמ'. מחיר לצרכן 54 ₪.

יום שבת, 8 באוגוסט 2015

מה מאחורי המסכה- על ספרה של לואיזה מיי אלקוט



כולנו מכירים את "נשים קטנות" של לואיזה מיי אלקוט. קלאסיקה העוקבת אחר התבגרותן של 4 בנות בימי מלחמת האזרחים בארה"ב. ג'ו הנלהבת, העצמאית והחכמה היתה האהובה עלי מכל בנות מארץ'. אהבתה לקריאה וכתיבה, עקשנותה והייחודיות שלה השפיעו עלי ואני זוכרת את עצמי רוצה להיות כמוה. מאוחר יותר קראתי שלואיזה הכניסה אלמנטים ביוגראפיים לדמות של ג'ו והיא כמו ג'ו נלחמה למען זכויות הנשים וחתרה לשוויון זכויות. זה היה רומן שהביא לנו, הקוראים, את המאה ה-19 עם המוסריות הויקטוריאנית, העמדות וההתנהלות ובלי לשבור את הכלים.
הנובלה "מאחורי המסכה או: כוחה של אשה" אותו כתבה מיי אלקוט בשם העט א"מ ברנרד אפשר לה להיות הרבה יותר ביקורתית, חדה ואפלה. לא הכרתי את הצד הזה בכתיבתה. הסיפור אותו היא מספרת הוא מותח ובעל אלמנטים פסיכולוגיים ועוסק בנושא המעמדות בחברה הוויקטוריאנית ובאפשרויות העומדות בפני הנשים באותה תקופה. מהרגע שהתחלתי לקרוא לא יכולתי להפסיק. 150 עמודים ללא הפסקה.
הסיפור הוא סיפורה של ג'ין מיור, שחקנית גרושה שאפתנית וחסרת רחמים המחליטה להתחפש לאומנת ולהתקבל לעבודה אצל משפחה אריסטוקרטית. היא מתחזה לנערה בת 19, עצובה וסנטימנטלית וכובשת את ליבם של כל בני המשפחה. באמצעות תככים ומשחקי פיתוי היא מנסה להשיג מטרה שהציבה לעצמה. עד כאן הספוילר. מה קורה והאם הצליחה תצטרכו לקרוא בעצמכם.
תוך כדי קריאה נזכרתי בג'יין אייר של שרלוט ברונטה. בהשוואה בין 2 האומנות ג'ין מיור מנצחת ובגדול. ג'יין אייר העדינה, המתחשבת והכנועה זוכה בפרס- מר רוצ'סטר כיוון שהיא האישה המושלמת לפי הערכים הוויקטוריאניים. ג'ין מיור היא ההפך הגמור, תככנית, מעשית, שאפתנית ומניפולטיבית. לעומת ג'יין אייר שעושה כל מה שנכון, ג'ין מיור עושה מה שמתאים לה ומה שיביא לרווח אישי עבורה. לכאורה, מציגה לנו המחברת דמות של אישה שטנית, הרוקמת תכנית אפלה ומרושעת כדי להשיג את מטרתה. אלא שבהפוך על הפוך, ניתן לקרוא כאן ניסיון מצד לואיזה מיי אלקוט להראות שלחברה הוויקטוריאנית לא היו פתרונות עבור נשים עצמאיות והאפשרויות שעמדו לפניהן בתקופה ההיא היו או נישואין, או עבודות קשות ועוני או מוות. כדי להימלט מגורל כזה היה עליהן להיות ערמומיות, שקרניות ותככניות ולכן כך מתנהגת גיבורת הנובלה. מיי אלקוט אינה שופטת את מעשיה של הגיבורה והסיום המפתיע תומך בפעולות שנקטה הגיבורה כיוון שזו הייתה הדרך היחידה להתמודד עם גורלה.
את הנובלה מלווה אחרית דבר שכתבה ד"ר מישל הורוביץ המנתחת את היצירה בכישרון ומספרת על חייה של לואיזה. מאד מעניין לקרוא.
התרגום הוא של שירלי פינצי-לב שלדעתי עשתה עבודה נהדרת. כלל לא פשוט לתרגם נובלה שפורסמה לראשונה בשנת 1866 ושהתרגום יעביר את רוח התקופה, אך לא יכביד או ישעמם.
ממליצה בהתלהבות. אני נהניתי מאד.
הוצאת סנדיק ספרים.

יום חמישי, 6 באוגוסט 2015

אגדת ברונו ואדלה- אמיר גוטפרוינד



מדוע אגדה? לכאורה, ספר מתח שיש בו חוקרי משטרה, רוצח סידרתי אחד, דמויות חשודות ונרצחים מעניינים. אבל, לא, כולם עטופים במעין ערפל של מסתורין פנטסטי. לא מפוענחים עד הסוף, נמצאים במעין מציאות חלופית שבה יש לחלומות ולדמיונות מקום נכבד.

גוטפרוינד מחבב את גיבורי ספרו, גם את ה"רעים". כתיבתו היא אנושית וחומלת. לא סתם רוצחים. יש סיבה. הרגשות הם העיקר. האהבה, הקינאה, הנקמה. אי אפשר שלא לחבב את גיבור הספר השוטר יונה מרלין (קוסם?) שכמו כולם מחפש קופונים בהנחה, עסוק בטרדות גידול ילדים, אבהי וחכם. ויש את זואי הסוררת ואת ראי המומחה לגרפיטי, קצת אחרים, בודקים גבולות.

אז במה עוסק הספר? יש לי כמה תשובות לזה. אבל, בעיניי, כאן העיקר-

לקראת סיום הספר חולם אפרים השותק חלום לא לו. בחלומו שואל ברונו שולץ " ועתה אני שואל את עצמי אם כשהורגים את האדם- האם האהבה שהוא אוהב נעלמת מיד כמו האור שנמשך ונעלם לתוך המנורה ברגע שהוא כבה, או שכמו פרח שמפיץ את ריחו, גם אם מגף ירמוס אותו הריח יישאר אחריו? אני תוהה, שלמה, מה יהיה על אהבותי אחרי מותי? "    

" ובאשר ליצירה שלי, אני באמת תוהה. אחרי מותי, האם היא תיעלם או תתקיים? מה דעתך, שלמה? האם יש סיכוי שהיצירה שלי תמשיך לנדוד בעולם הזה, באפלה... כמו ריחו הנשאר של פרח?"

מה באמת? אני שואלת את עצמי- מה יקרה לאהבותיי, לרגשותיי, למעשיי? האם יהיו לאבק פורח?

גוטפרוינד שואל אותנו ואת עצמו שאלות על מהות ותכלית הקיום האנושי. שאלות שכל אחד מאיתנו ייתן לה תשובה הקשורה לאמונותיו. גם הסופר עונה לשאלות ששאל ודרך התשובה לשאלה השנייה העוסקת ביצירה, ניתן להסיק מה תשובתו לשאלה הראשונה. אבל, רגע, תכף אחזור לתשובה....

גוטפרוינד כתב ספר מחווה לסופר היהודי ברונו שולץ שנרצח בשואה והשאיר אחריו 2 קבצי סיפורים. באפילוג הוא כותב שכבר שנים רבות הוא עוסק בברונו שולץ. קורא שוב ושוב את סיפוריו וידע תמיד שיכתוב ספר שיוקדש כולו לדמותו של ברונו, אך לא ידע שיהיה זה ספר העוסק ברוצח סידרתי. הוא לא הסופר היחיד שנכבש בקסמו של ברונו שולץ. גם דויד גרוסמן עסק בו ובספריו בספרו " עיין ערך אהבה".

אני אוהבת את כתיבתו של גוטפרוינד הכותב בשפה עשירה, מענגת ומלאה בדימויים מקוריים המאלצים אותי להפסיק לקרוא ולהתחיל לדמיין. אין עוד הרבה סופרים שזה קורה לי איתם. למשל: " היא הקשיבה לו. חייכנית. עיני סנאי המבקש אגוזים"- ומיד אני חושבת על סנאי קטן מושיט את כפותיו הקדמיות. או " הוא חש בחילה וקיווה לקפה. סביב לו, על כל הצמרות, כאילו סטר הבוקר לציפורים וחילץ מכל עבר מקהלות ציוצים". ויש, כמובן, את ההומור המיוחד רק לו. העדין, המעלה חיוך. ויש העיסוק בנו, בישראליות. בעבר ובהווה היהודי.

ולסיום התשובה שנותן גוטפרוינד באשר ליצירתו של ברונו שולץ וכפי שאני רואה זאת, לאמנות בכללותה " ... מאז מותו הוא פרוש על פני עולם ומלואו, נסתר, כמעט שקוף, אך קיים לעולם ועד, ממשיך במלאכת הסיפור שלו דרך מכחוליהם ועטיהם של אמנים אחרים, כמעט שווה נפש למותו. "

 

יום שלישי, 4 באוגוסט 2015

רומיקוב- כי חדוות המשחק קיימת בכל גיל


 
יש מי שלא מכיר את משחק ה"רומיקוב"? שלא שיחק בו? אין! פשוט אין. זה אחד המשחקים הכי מוכרים והכי פופולאריים בכל בית בישראל. אני זוכרת ארוחות צהריים לא מעטות שאחריהן היו מורידים את כלי האוכל, מניחים שמיכה על השולחן, מפזרים את אבני המשחק ומתחילים לשחק. אנו, הילדים, היינו יושבים בשקט ליד ההורים ומביטים. כמה שמחתי כשזכינו והיו מרשים לי לגרוף את כל הקופה אלינו. כשגדלתי, הרשו לי להשתתף במשחקים. אבל, רק לעיתים נדירות הצלחתי לנצח את השועלים הוותיקים. נראה לי שהזיכרון הזה משותף לרבים מאיתנו הממשיכים לשחק במשחק האהוב.
השבוע, התאפשר לי לחזור ולו לשעה קלה לאותם רגעים מלאי השמחה וההתרגשות. הוזמנתי יחד עם קבוצת בלוגריות לערב משחק בחברתקודקוד - המייצרת ומשווקת, בין היתר, את משחק הרומיקוב. הידעתם שהמשחק הוא פיתוח ישראלי? הממציא הוא אפרים הרצנו המנוח שילדיו מריאנה ומיכה הרצנו הם הבעלים של "קודקוד". מיכה סיפר לנו על אביו ועל כך שאחת מההנאות שלו הייתה לטייל בערבים ברחובות העיר ולשמוע את האנשים יושבים במרפסות ומשחקים יחד ברומיקוב.
בצילום: מיכה הרצנו מסביר אודות המשחק.
התחלקנו לקבוצות של ארבע והתחלנו לשחק. הכללים שונים ממשחק הקלפים. אין זמן להתעכב. דרושה זריזות, מחשבה מהירה, אסטרטגיה מתוחכמת וגם סבלנות. כל כך נהנינו שלא חשנו איך חולף הזמן והופ עברו שעתיים בכיף גדול. ממש הצטערתי שתם הזמן ואנו נאלצים לסיים. הבטחתי לעצמי שבפעם הבאה כשהמשפחה נפגשת זה מה שנעשה אחרי הארוחה- נשחק רומיקוב.
במפגש למדתי שרומיקוב הוא משחק הדגל של קודקוד. הוא מיוצר במפעל בערד ומיוצא ל-50 מדינות ומתורגם ל-24 שפות. הוא נחשב לאחד משלושת משחקי המשפחה האהובים והנמכרים ביותר בעולם. אכן, גאווה ישראלית. החל משנת 1991 מתקיימות כל שלוש שנים תחרויות רומיקוב בעשרות מדינות בעולם. בדרך זו בחרו מיכה ומריאנה להנציח את הוריהם. המנצח מכל מדינה זוכה לייצג את מדינתו באליפות העולם ברומיקוב. וכדאי שתדעו שהזכייה כוללת אירוח מלא ומפנק למשך 3 ימי התחרות. בתחרות הראשונה השתתפו 12 מדינות. השנה, באליפות העולם שמתקיימת בברלין ב-7-10/11/16 תשתתפנה 34 מדינות. רוצים לנסות את מזלכם ולהגיע לתחרות העולמית? ב-10.9.15 בקראון פלזה סיטי סנטר בתל אביב מתקיימים משחקי האליפות בישראל ואפשר להירשם ולהגיע. אולי סוף סוף אלוף העולם יהיה מישראל. האליפויות נערכות באתרים מיוחדים בכל העולם והשחקנים מצפים לתחרויות בכליון עיניים.
ההתחלה, כמו התחלות רבות אחרות, לא הייתה קלה. אפרים הפיץ את המשחק בדרך מקורית. הוא הזמין סוחרים אליו הביתה לארוחה ולמשחק וכך הם החלו להזמין את הרומיקוב ולשווק בחנויות. פריצת הדרך העולמית התרחשה כאשר הקומיקאי ומנחה הטלוויזיה דון ריקלס התארח בתכניתו של ג'וני קרסון וסיפר לקהל שחזר מישראל עם משחק הרומיקוב ומאז הוא ואשתו הפכו מכורים, לא אוכלים ולא ישנים, רק משחקים כל היום. מאז, הפך הרומיקוב למשחק אהוב ופופולארי בכל העולם ומדי שנה מייצר המפעל כ-2 מיליון אריזות של רמיקוב . מדהים, לא?
אז, קדימה, לכו לשחק!
בצילומים- משחקי הקופסה של חברת קודקוד

ניתן לשחק חינם אונליין:
באתר  http://www.rummikub.com/
כמו כן ניתן להוריד את האפליקציה בחנויות גוגל פליי ו-אפל סטור.
אתר קודקוד - www.kodkod.co.il
פייסבוק קודקוד - https://www.facebook.com/kodkodgames




סקירת הספר- שתי השמשות של דדיקה מאת מגי אוצרי

 
מגי אוצרי, ילידת חיפה היא בתם של נטלה ויוסף אוצרי- אוצ'רשווילי שעלו מגאורגיה בשנת 1973. מדוע חשוב לי לציין זאת בפיסקה הראשונה? כיוון שעובדה זו היא שהביאה את מגי לכתוב ספר המגולל, בין היתר, את סיפור הקהילה הגיאורגית. היא עושה זאת דרך סיפורי הנשים גיבורות הספר. דרכן אנו מתוודעים אל הקהילה היהודית בגיאורגיה ששערי הארץ נסגרו בפניהם והם נלחמו באומץ בשלטונות הרוסים, תוך סיכון חייהם כדי לעלות לארץ.
מגי כתבה ספר ביכורים כובש. מסקרן, מפתיע ואקזוטי. אם אתם, כמוני, הכרתם את הקהילה הגיאורגית בארץ רק דרך הבדיחות שסופרו עליהם או דרך כתבות לא מחמיאות בעיתונים, הרי שמצפה לכם הפתעה משמחת. תגלו קהילה חזקה, מלוכדת, אוהבת ישראל. כל זאת דרך סיפורי הנשים החזקות והחכמות שהגורל התנכר להן ואילץ אותן לחיות חיים שלא לפי בחירתן.
בשפה עשירה ומושכת, בעלת רבדים וגוונים, משמיעה מגי את קולן של הנשים שמסע חייהן הפך אותן לנשים שורדות אך קשות ומרירות. מרירות העוברת מהסבתא, לבת, לנכדה. מרירות הגורמת ללב להינעל ולהשאיר בחוץ את האהבה. כל פרק הוא סיפור של דמות אחרת, סיפור המקדם את העלילה או לוקח אותה לעבר. הקורא נע ונד בין עבר להווה. בין ילדה זנוחה ועצובה לבין סיפורה של האם, הסבתא וגם החמות. אהבתי את הנדנדה הרגשית הזו, את ההבנה המאוחרת לפשר התנהגותה של האם. אהבתי וכאבתי את כאבן וצערן של הנשים, את העול שהוכרחו לשאת בו, את חוסר ההגינות של החיים בעולם פטריאכלי ואדיש לסבלות הנשים.
בספר שזרה מגי קטעים קצרים מתוך "עוטה עור נמר" של שותא רוסתווילי הידוע. גם אגדות שזרה בין הדפים ואלה הוסיפו נופך של קסם ומסתורין. גאורגיה של אוצרי היא ארץ של נופים ויופי וגם של אכזריות ורוע. לעומת החיים בפרבר נידח ועלוב בחיפה, החיים שם נדמים הרבה יותר מושכים ומעניינים. כאן אפרורית הבטון שם בקוטאיסי משעולים והרים ויופי.
סופו של הסיפור מפתיע ומצער. הרהרתי האם ניתן היה לסיים אחרת. אוצרי רומזת לכך בסיפורה של מאדו , במה שעשוי היה לקרות, אך לא קרה. כך היא גם מסיימת את הספר, מאפשרת לקורא להרהר במה שעשוי לקרות, במה שיתכן ואפשרי.
אני גמאתי את הספר תוך יומיים ודמויות הנשים שבו ממשיכות וימשיכו ללוות אותי. ממליצה עליו בחום רב וממתינה לספרה הבא של מגי אוצרי.
הוצאת כנרת, זמורה ביתן. עורכת - תמר ביאליק.

יום שבת, 1 באוגוסט 2015

3 ספרי ילדים חדשים


הנסיך האמיץ מאת ציון זכאי
ספר מחויך וחביב שהופך סיפור אגדה על נסיך אמיץ, דרקון חביב ונסיכה במצוקה לסיפור מיוחד במינו שלא ממש דומה לסיפורי האגדה שאנו מכירים. אבא מספר והילד משפץ, מוסיף ומפתיע כשהדמיון הופך לשחקן הראשי.
בסיפור נקרא על כובע פלא נגד דרקונים, תנינים שצריך לעזור להם לנקות את השיניים, קופיף מחליף ועוד דמויות חמודות. אהבתי את הנינוחות בסיפור, את האב המשתף פעולה והבן הלוקח את הסיפור לכל מיני דרכים צדדיות מפתיעות ואחרות. לאיורים של יואל פלדמן יש חלק חשוב בהנאה מהספר.
ציון זכאי מספר שכתב את הספר כיוון שלדעתו חשוב לאתגר את הילד לחשוב מחוץ לקופסא ולהפתיע אותו. הוא ניסה לכתוב ספר הומוריסטי שיקרוץ גם למבוגר המקריא את הספר לילד ושהילד יפנים את ההומור בכל קריאה חוזרת.
"הנסיך האמיץ" מאת ציון זכאי, איורים: יואל פלדמן, הוצאת "דני ספרים", עמודים לא ממוספרים. מנוקד. מחיר לצרכן 54 ש"ח, להשיג בכל חנויות הספרים ובחנות המקוונת של ההוצאה: www.siman-kria.co.il      
 
אפושון צחצוחון מאת ליאור קומרובסקי
 
הספר עוסק בקשיים החברתיים של ילד בגן. בהתמודדויות הרגשיות הלא פשוטות ובאופן שההורים יכולים לכוון, לחזק ולנחם. הבעיה מוצגת דרך הגיינת הפה והשיניים והפתרון שנמצא לקושי הוא באמצעות צחצוח השיניים, הפגת הריח הרע ועל ידי כך נפתרים הקשיים החברתיים.
 
בעיניי, מעט מסובך ולא מספיק ברור. מוסר ההשכל מתחבא לו בין אפושון לצחצוחון והרעיון המרכזי של הספר- היכולת להתמודד חברתית- לא מספיק מודגש. לעומת זאת, הקשר בין הילד ואביו, הפתיחות והשיתוף מוצלחים ומועברים היטב.
האיורים של סלבה אילייב ואלכסנדרה מיטלוב  שובי עין, צבעוניים ויפים.
 
ליאור קומרובסקי מספר שאת ההשראה לכתיבת הספר נתנה לו בתו במהלך משחק של השלמת משפטים בדרך אסוציאטיבית. הוא לקח עט ורשם את כל המשפטים ואותם הפך ליצירה. עוד הוסיף, כי חלק מהסיטואציות החברתיות המוצגות בספר קשורות למציאות ולהתמודדות שלו בגן ובבית הספר. דרך הספר הוא מנסה לדחוף את ההורים ואת סביבת הילד לזהות סימני מצוקה ולעזור בפתרון הקשיים.
 
"אפושון צחצוחון" מאת ליאור קומרובסקי. איורים: סלבה אילייב ואלכסנדרה מיטלוב. הוצאת הספרים "אוריון", עמודים לא ממוספרים. מנוקד. מחיר לצרכן 45 ש"ח, להשיג בכל חנויות הספרים, דרך חנות ההוצאה ברחוב סחרוב 19, קניון ערי החוף, ראשון לציון ובחנות המקוונת של ההוצאה www.orion-books.co.il
 
לרעות יש כבר סבלנות מאת דודי גרין
 
טוב, אין צורך לתהות. מקריאת הכותרת מבינים במה עוסק הספר. מי מאיתנו לא ביקש, התחנן, הפציר בילדיו להתאזר בסבלנות? בספר החכם והמעלה חיוך מספר דודי גרין על רעות הרוצה לדעת מה זה סבלנות ויוצאת לחפש אותה כי אין לה בכלל סבלנות.
 
אין לה סבלנות לחכות לממתק, לחכות לסבא, לעמוד ברמזור, לחכות למתנה, להמתין ללידת אח או אחות. אז איך מוצאים סבלנות? דודי גרין מוביל את הקורא בחיוך, מקוריות והבנה לגלות איך מוצאים את הסבלנות המבוקשת.
 
הספר כתוב בחרוזים ומאויר על ידי יונת קציר שאי אפשר שלא להתאהב בדמויות היפות שיצרה.
אני אהבתי את האופן שהספר מתחבר לרגשותיה של רעות מתוך הבנה למחשבותיה ותחושותיה. הוא כתוב נהדר ואין לי ספק שילדים יתחברו אליו וייהנו ממנו.
 
זהו ספרו השלישי של דוד גרין שהיה בעבר מעורכי גלובס וכיום בעלים ומנכ"ל של בית הוצאה לאור בתחום העיתונות. הספר קיבל תו תוכן מטעם מכון אדלר.
 
 
לרעות יש כבר סבלנות מאת דודי גרין, איורים: יונת קציר, הוצאת הספרים קוראים, לגילאי 3-7, עמודים לא ממוספרים, מחיר לצרכן 45 ש"ח, להשיג בכל חנויות הספרים, ובאתר ההוצאה http://www.korim.co.il
 
 

נופי הארץ באלבום צילומים פנורמיים



אלבום צילומים פנורמיים שהצליח להזכיר לי כמה יפה ארצנו.

זה ספר ששמים על השולחן בסלון, כי אין אחד שייכנס הביתה ולא ידפדף בו. לחילופין, זה ספר מתנה אולטימטיבי לאנשים שאתם אוהבים וגם למי שנמצא רחוק ולא מכיר את נופי ישראל.

הצלם איתי בודל הוציא תחת ידיו אלבום צילומים מרהיב שמביא את נופי הארץ החל מהחרמון, מטולה וראש הנקרה בצפון ועד הנגב והרי אילת בדרום.
 

במשך מספר שנים צילם בודל את נופי הארץ בטכניקות מתקדמות לצילום פנורמי בפורמט דיגיטלי והתוצאה יפהפייה. התלהבתי מרוב הצילומים וחשבתי שניתן למסגר ולתלות אותם על קיר חדר העבודה. אין סדר בצילומים והם מוצגים באופן אקראי ולא לפי אזורים. כל צילום מלווה בכתובית בעברית ואנגלית המתאר את מקום הצילום. בנוסף, הוקם אתר אינטרנט המאפשר סיורים וירטואליים ב-360 מעלות ומומלץ לבקר בו. ניתן לסרוק את הקוד המופיע בכריכה ובדפי הספר. או להיכנס ישירות לאתר- כתובת האתר: www.israel360.co.il  באתר אפשר למצוא הסברים ותוספת מידע וכן מפה אינטראקטיבית להתמצאות במרחב המצולם.

איתי בודל הוא מחלוצי העוסקים בטכניקות מתקדמות לצילום פנורמי. הוא צלם מקצועי ואיש מולטימדיה וזה ספרו השביעי. בדברי התודה שלו בפתיחת הספר כותב איתי: " תודה לריבונו של עולם המהווה את הכל, בצלו אנו חוסים ומכוחו אנו פועלים ושברוב חסדיו הנחיל לאבותינו ולנו את הארץ הזאת."- אני אדם חילוני והאמונות שלי נטועות בטבע העולם. הצפייה בצילומים הביאה אותי להרהר בהוד ובתפארת של יצירות הטבע המדהימות הללו. כמה יופי יש בנופי ישראל. כמה מושך לטייל במקומות ובאתרים שצולמו.

"ישראל במבט פנורמי- מקומות ונופים קסומים" הוצאת "פנורמה 360 בע"מ".

צילום: איתי בודל

טקסטים: איתי ותמי בודל.

264 עמודים בפורמט פנורמי, דו לשוני בעברית ואנגלית. כריכה קשה. מחיר: 198 ₪.