פרימור משיקה 100% מיץ אננס סחוט טבעי

v>

חברת גילרו משיקה מתוקים חדשים ללא גלוטן

סניף חדש של "סילבה" הושק במלון הבוטיק "וילה כרמל"

על מבוך הרוחות (חלק שני) מאת קרלוס רואיס סאפון

החלק השני של מבוך הרוחות משלים את רביעיית הרומנים שהתחילה עם " צלה של הרוח". רומנים שכבשו את הקוראים בכל העולם, תורגמו ליותר מארבעים שפות, התפרסמו ונקראו על ידי מיליוני קוראים. הישג ענק של הסופר הספרדי שהפליא לתאר את ספרד של פראנקו בשנות החמישים.

אני קראתי את הספרים עם יציאתם לאור. אבל, לאחר קריאה אני ממליצה לקרוא את הספרים ברצף, ההנאה תהיה מושלמת. הסיפור הוא פנטזיה ריאליסטית, מסתורית, מותחת וממכרת. קרלוס רואיס סאפון הוא מספר נפלא והדמויות הבדיוניות שלו הופכות להיות אמתיות, אמינות וכל כך נוגעות ללב שלא יכולתי להפסיק לקרוא.

קשה להתייחס רק לחלק השני, כיוון שלמעשה זה החלק הקושר את כל קצות העלילה שהחלו כאשר דניאל הילד מגלה את "בית הקברות לספרים נשכחים" בין הספרים הוא מתוודע לרומן "צלה של הרוח" של חוליאן קאראך. הספר גורם לו לרצות להכיר את הסופר שכתב אותו ומכאן הוא נכנס לעולם של סודות, תעתועים, אהבות נושנות ומזימות. ובינתיים, נכנסת לתמונה דמות נוספת אליסיה גריס שהוזמנה על ידי המשטר לפתור את תעלומת היעלמו של מאוריציו וולס, שר התרבות בממשל פרנקו. הפתרון קשור גם לתעלומת רציחתה של אמו של דניאל ולמשפחתו.

להיסטוריה הספרדית יש תפקיד חשוב בעלילה וכך גם לנושא הספרות. הספרייה הנסתרת בסיפורו של סאפון עוסקת ברבבות הספרים שנשרפו בספרד הן על ידי הכנסייה והן על ידי הדיקטטורים הספרדיים. אנשים נאלצו להחביא ספרים. השילוב בין העובדתי לבין הפנטסטי הוא מרתק, כיוון שסאפון מצליח להשאיר את הסיפור מחוץ לזמן והיסוד הקסום נשמר. סיפור שמצליח להיות גם היסטורי, גם פנטסטי, גם רומנטי, גם בלשי, גם ריאליסטי.

כפי שכבר כתבתי קשה מאד להתנתק מהסיפור שכתוב ביד אמן. זו חווית קריאה מהנה ומרתקת. העלילה רצופה פיתולים, הפתעות, גילויים חדשים. הדמויות מרתקות כולן, שנונות, חכמות ואי אפשר שלא להתאהב בהן. כך גם בברצלונה, כפי שהיא מתוארת דרך עיני הגיבורים. כמו ארץ פלאית, מסתורית ומושכת, אך גם קודרת ואכזרית.

אהבתי במיוחד את דמותה של אליסיה, גיבורה טרגית שיש בה מהקסם של גיבורה מהאגדות, יחד עם אומץ וכוח של נשים בנות זמננו.

המתרגמת אביבה ברושי עשתה עבודה מצוינת והצליחה להעביר את האווירה, הפיוטיות והיופי.

מומלץ מאד.

מבוך הרוחות- חלק שני, מאת קרלוס רואיס סאפון. מספרדית- אביבה ברושי. כנרת, זמורה ביתן מוציאים לאור. 439 עמודים. 98 ₪.

איך תעצבו שולחן בסטייל ייחודי ויוקרתי? בחנות הקונספט Style dine יעזרו בכך

"ולא נותר אף אחד" של אגתה כריסטי. קלאסיקה נהדרת ובלתי נשכחת

רב המכר הידוע "ולא נותר אף אחד" של אגתה כריסטי, ראה אור בשנת 1939 והזמן שעבר הוכיח כי ספר מתח משובח חי לנצח. הסיפור ממשיך לרתק מיליונים ברחבי העולם ונמכר בעשרות מיליוני עותקים ברחבי העולם, עובד פעמים רבות לקולנוע, לטלוויזיה ולתאטרון.

בלעתי את 277 עמודי הספר, מבלי שעצרתי לרגע כדי לנשום. (טוב, ברור שנשמתי. אבל לא נתתי לשום דבר אחר להפריע לי) זה ספר מותח מאד, מהנה מאד והפלא ופלא אין אף בלש שעוזר לפתור את התעלומה. לא הרקול פוארו, לא מיס מרפל. רק עשרה אנשים הלכודים על אי ונרצחים בזה אחר זה, לפי שיר ילדים מקאברי אשר עותק ממנו תלוי על קיר החדר של כל אחד מהם.

כך אומר השיר:

עשרה חיילים קטנים אכלו במסבאה,

אחד פתאום נחנק, ונותרו תשעה.

תשעה חיילים קטנים שקעו אז בשינה,

אחד לא קם בבוקר, ונותרו שמונה.

שמונה חיילים קטנים יוצאים לנסיעה,

אחד נשאר בדבון, ונותרו שבעה.

שבעה חיילים קטנים חותכים בול עץ ישר,

אחד נחתך לו בעצמו, ונותרו שישה.

שישה חיילים קטנים, רוצים דבש, בבקשה,

אחד עקצה דבורה, נותרו רק חמישה.

חמישה חיילים קטנים חבשו את הפאה,

אחד הלך לבית משפט, נותרו רק ארבעה.

ארבעה חיילים קטנים יצאו לשוט אי שם,

אחד, נדמה, טבע בים, ונותרו שלושה.

שלושה חיילים קטנים בגן חיות בינתיים,

אחד נתקל בדוב, נותרו רק שניים.

שני חיילים קטנים ביום חופש מיוחד,

אחד נשרף בשמש, נותר חייל אחד.

חייל קטן אחד נשאר כל כך לבד,

תלה עצמו על עץ, ולא נותר אף אחד.

הסיפור מתחיל בהזמנה של עשרה אנשים שאינם מכירים זה את זה, לאי תענוגות. זהות המזמין אינה ברורה, אך המוזמנים מתפתים להגיע בתואנות שונות. בארוחת הערב הראשונה שלהם יחד על האי מושמע להם מסר מוקלט המאשים כל אחד מהם בפשע נתעב, עליו לא נתן את הדין. מרגע זה, גוויות מתחילות להיערם, בדיוק על פי שיר הילדים. בנוסף, עשרת דמויות החרסינה הניצבות על שולחן האוכל המרכזי, נעלמות בזה אחר זה, לפי קצב העלמות האורחים.

ברור לאורחים וברור גם לנו , הקוראים, שאחד מבין העשרה הוא הרוצח? אבל, מי זה? האם תצליחו לנחש? אני הצלחתי אבל רק לקראת הסוף כשנותרו שלושה אורחים בלבד.

אגתה מצליחה לתעתע בקורא באופן מושלם וכך היא כותבת :" את הספר הזה כתבתי משום שהקושי שהוא הציב בפניי היה מרתק. עשרה בני־ אדם צריכים היו למות בלי שהסיפור ייראה מגוחך ובלי שזהותו של הרוצח תתברר מאליה. כתבתי את הספר לאחר תכנון רב ועצום והייתי שבעת רצון מהתוצאה. סיפור ברור וגלוי, מעורר תימהון, אף שפתרון הגיוני לגמרי בצידו; עד כדי כך שצריך היה אחרית דבר כדי להסבירו. הספר התקבל יפה בקרב הקהל והמבקרים, אבל יותר מכול שמחתי בו אני כי יותר מכל מבקר ידעתי כמה זה היה קשה.״ אגתה כריסטי,  1977.

מאז ומתמיד נהניתי לקרוא את ספריה של אגתה כריסטי. הספר הזה הזכיר לי עד כמה ועורר בי את הרצון לשוב ולקרוא בהם.

התרגום של מיכל אלפון משובח בעיניי ומצליח להעביר את אווירת הימים ההם.

"ולא נותר אף אחד" מאת אגתה כריסטי. תרגמה מאנגלית: מיכל אלפון. עורכת הסדרה: מאיה פלדמן. הוצאת עם עובד. 277 עמודים. 74 ₪.

מסעדת ג'ק לין- מסעדת שף משובחת בקריית חיים