ספרו השלישי של שי אספריל הוא רומן מהנה,
חכם וסוחף, הכתוב מצוין. הוא עכשווי, מותח ומסקרן והדמויות המובילות את הסיפור הן
אמינות ומשכנעות.
הסיפור מתחיל בהיכרות עם מספר דמויות.
אריאל- שופט שאפתן המתכנן בקפדנות את הקריירה השיפוטית שלו ומתכנן להגיע עד בית
המשפט העליון. רווק המעדיף קשרים מזדמנים, בן לאם חד הורית המחפש כל חייו קשר עם
אביו הנעלם. מרסל- אלמנתו של איל הון, אם לשני ילדים, חיה את חייה בסוג של בועה,
אינה מתעניינת בעסקיו של בעלה ובמקור כספם. נתן- מותו של אביו כשהוא היה בן 15
ממשיך לרדוף אותו ומשפיע על תפקודו ומעשיו. הוא זונח את חלומו להיות קולנוען ובוחר
ללמוד מחשבים. עם סיום הלימודים מוצא עבודה בחברה המתגלה אט אט כחברה העוסקת
בעסקים מפוקפקים.
מה מקשר בין הדמויות הללו? איזה קשר יכול
להתקיים בין שופט שאפתן, אשת מיליונר ואיש מחשבים? העלילה המרתקת מקשרת בין
הדמויות באופן מפתיע ומספרת את סיפורם ותוך כדי עולות תהיות משמעותיות העוסקות
באמת ושקר, מוסריות, השטח האפור של מה חוקי, שחיתות שלטונית, חוק וצדק, גורל
ובחירה.
אספריל, בוגר הפקולטה למשפטים ועיתונאי
חוקר, מכיר את עולם המשפט הישראלי ואת דעתו על העולם הזה הוא שם בפי אחת הדמויות
שאומרת כך: " כה נפסד הוא משלח ידו של עורך הדין, כה נקלה הוא עיסוקו של איש
מדון שמוצא את פרנסתו בשקרים, מניפולציות, רקיחת מזימות והסתרת האמת (העובדתית, לא
המשפטית). כה מבחיל הוא מי שבוחר להעביר את ימיו בצעקות ריקות בבית המשפט..."
מדאיג ודי מפחיד וכל כך מתאים, בעיניי, למציאות העכשווית שלנו ולהידרדרות הנמשכת במעמד
הרשות המבצעת.
תוך כדי התקדמות העלילה אנו נחשפים לבחירות
שבני אדם עושים כדי לקדם את עצמם, לשקרים שאנשים מספרים לעצמם, לעצימת עיניים, לוויתורים
שמוותרים לעצמם, להאשמה עצמית, למוסריות מפוקפקת. כל כך אנושי, כל כך נוגע ללב שאי
אפשר שלא להזדהות ולהבין. אספריל, מצליח להביא לפנינו דמויות רבות ממדים, אמינות
ומשכנעות, אשר מתמודדות עם מורכבות, עם מצבים שהם לא שחור או לבן, שקשה מאד לפסוק
בהם ולא אחת שאלתי את עצמי איך אני הייתי נוהגת? האם הייתי מותחת את גבולות המותר?
האם מצפוני היה משתתק?
הסיום מפתיע ויש בו סוג של סגירת מעגל בלתי
צפויה ומעניינת. הגורל הוא זה שצוחק אחרון.
ספר מצוין ומומלץ בחום.
"השופט"
מאת שי אספריל. הוצאת עם
עובד. 284 עמודים. 84 ₪.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה