רב המכר הידוע "ולא נותר אף אחד"
של אגתה כריסטי, ראה אור בשנת 1939 והזמן שעבר הוכיח כי ספר מתח משובח חי לנצח.
הסיפור ממשיך לרתק מיליונים ברחבי העולם ונמכר בעשרות מיליוני עותקים ברחבי העולם,
עובד פעמים רבות לקולנוע, לטלוויזיה ולתאטרון.
בלעתי את 277 עמודי הספר, מבלי שעצרתי לרגע
כדי לנשום. (טוב, ברור שנשמתי. אבל לא נתתי לשום דבר אחר להפריע לי) זה ספר מותח
מאד, מהנה מאד והפלא ופלא אין אף בלש שעוזר לפתור את התעלומה. לא הרקול פוארו, לא
מיס מרפל. רק עשרה אנשים הלכודים על אי ונרצחים בזה אחר זה, לפי שיר ילדים מקאברי
אשר עותק ממנו תלוי על קיר החדר של כל אחד מהם.
כך אומר השיר:
עשרה חיילים קטנים אכלו במסבאה,
אחד פתאום נחנק, ונותרו תשעה.
תשעה חיילים קטנים שקעו אז בשינה,
אחד לא קם בבוקר, ונותרו שמונה.
שמונה חיילים קטנים יוצאים לנסיעה,
אחד נשאר בדבון, ונותרו שבעה.
שבעה חיילים קטנים חותכים בול עץ ישר,
אחד נחתך לו בעצמו, ונותרו שישה.
שישה חיילים קטנים, רוצים דבש, בבקשה,
אחד עקצה דבורה, נותרו רק חמישה.
חמישה חיילים קטנים חבשו את הפאה,
אחד הלך לבית משפט, נותרו רק ארבעה.
ארבעה חיילים קטנים יצאו לשוט אי שם,
אחד, נדמה, טבע בים, ונותרו שלושה.
שלושה חיילים קטנים בגן חיות בינתיים,
אחד נתקל בדוב, נותרו רק שניים.
שני חיילים קטנים ביום חופש מיוחד,
אחד נשרף בשמש, נותר חייל אחד.
חייל קטן אחד נשאר כל כך לבד,
תלה עצמו על עץ, ולא נותר אף אחד.
הסיפור מתחיל בהזמנה של עשרה אנשים שאינם
מכירים זה את זה, לאי תענוגות. זהות המזמין אינה ברורה, אך המוזמנים מתפתים להגיע
בתואנות שונות. בארוחת הערב הראשונה שלהם יחד על האי מושמע להם מסר מוקלט המאשים
כל אחד מהם בפשע נתעב, עליו לא נתן את הדין. מרגע זה, גוויות מתחילות להיערם,
בדיוק על פי שיר הילדים. בנוסף, עשרת דמויות החרסינה הניצבות על שולחן האוכל
המרכזי, נעלמות בזה אחר זה, לפי קצב העלמות האורחים.
ברור לאורחים וברור גם לנו , הקוראים, שאחד מבין העשרה הוא הרוצח?
אבל, מי זה? האם תצליחו לנחש? אני הצלחתי אבל רק לקראת הסוף כשנותרו שלושה אורחים
בלבד.
אגתה מצליחה לתעתע בקורא באופן מושלם וכך היא כותבת :" את
הספר הזה כתבתי משום שהקושי שהוא הציב בפניי היה מרתק. עשרה בני־ אדם צריכים היו
למות בלי שהסיפור ייראה מגוחך ובלי שזהותו של הרוצח תתברר מאליה. כתבתי את הספר
לאחר תכנון רב ועצום והייתי שבעת רצון מהתוצאה. סיפור ברור וגלוי, מעורר תימהון,
אף שפתרון הגיוני לגמרי בצידו; עד כדי כך שצריך היה אחרית דבר כדי להסבירו. הספר
התקבל יפה בקרב הקהל והמבקרים, אבל יותר מכול שמחתי בו אני כי יותר מכל מבקר ידעתי
כמה זה היה קשה.״ אגתה כריסטי, 1977.
מאז ומתמיד נהניתי לקרוא את ספריה של אגתה כריסטי. הספר הזה הזכיר לי
עד כמה ועורר בי את הרצון לשוב ולקרוא בהם.
התרגום של מיכל אלפון משובח בעיניי ומצליח להעביר את אווירת הימים
ההם.
"ולא נותר אף אחד" מאת אגתה כריסטי. תרגמה מאנגלית: מיכל
אלפון. עורכת הסדרה: מאיה פלדמן. הוצאת עם עובד. 277 עמודים. 74 ₪.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה