עלא חליל, מחזאי, מספר ועיתונאי המתגורר כיום בעכו, כתב דרמה היסטורית מרתקת
על ניסיונו של הגנרל הצרפתי נפוליאון בונפרטה לכבוש את עכו בשנת 1799. לאחר שכבש
את אל עריש, יפו וחיפה, הטיל נפוליאון מצור על עכו. המושל העות'מאני אחמד אל פאשה
אל ג'זאר, מנהיג חזק ורב מעללים, עומד בראש מגיני העיר, כשהוא נעזר בבריטים
ובעצותיו של קצין הנדסה צרפתי מלוכני בשם דה פליפו.
עכו של שנת 1799 היא עיר הנשלטת ע"י העות'מניים. עלא חליל מספר
את סיפור העיר הנצורה והעלילה מפתיעה, מרתקת, מלאת גופות, עינויים, בגידות
ואכזריות. הספר נסמך על עובדות, אבל גם על הדמיון ועל הניסיון להביא את מחשבותיהם
של גיבורי הסיפור. זו הייתה חווית קריאה מסמרת שיער וכובשת. הכותב הצליח להביא
אותי לאותה תקופה סוערת ולשכנע אותי בהתרחשות הדברים כפי שכתב.
גיבור הספר הוא המושל אל ג'זאר, שהשליט בעכו משטר אימים. הוא כונה
הקצב כיוון שנהג להתעלל בשבויים, לכרות איברים למתנגדיו, ולרצוח את כל מי שעמד
בדרכו. הסיפור מתחיל בניסיונו של תושב עכו שמשפחתו נרצחה על ידי הקצב, לרצוח אותו
בשנתו. הניסיון נכשל והמושל מחליט לבצע במתנקש ח'אזוק, למען יראו וייראו. הוא מבקש
להזמין את המומחה בביצוע הח'אזוק (דמותו משמעותית בהמשך העלילה) כדי לבצע את
המשימה. מהו הח'אזוק תשאלו- שיטת עינויים שבה מחדירים מוט עץ לאחוריו של האומלל.
המושל אל ג'זאר מאמין בכוח ואכזריות. שלטון העריצות שלו מתואר במפורט
ובאופן די מפחיד. אך גם מצליח להיות מציאותי ומשכנע. אנחנו נחשפים למחשבותיו של
העריץ ולמחשבות יועציו העוזרים לו להישאר בשלטון. בין היועצים גם היהודי חיים פרחי
שאכן חי באותה תקופה ועזר לשליט כדי שלא יגרש את היהודים מעכו. דמותו מסקרנת ומעשיו
הם פועל יוצא של רצונו להציל את היהודים. דמות חשובה נוספת היא של המלוכני דה
פיליפו, אשר רעיונותיו עזרו בהצלת העיר.
מסתבר, שמנהיג חזק יכול להיות אכזר ונורא כל עוד הוא מצליח לעצור את
האויב. תושבי עכו מבועתים משליטם, אך יותר מכך מהגורל הצפוי להם מנפוליאון. חייהם
תחת המצור מתוארים היטב וכך גם היכולת האנושית להמשיך לקיים אורח חיים רגיל גם
כאשר נמצאים במצוקה קשה. יש בכך אמירה ברורה גם לאירועים המתרחשים בימינו ובקרבתנו.
העלילה משלבת גם את סיפור אהבתו של נפוליאון לג'וזפין. האיגרות אותם
כותב נפוליאון לאשתו נופלות לידיו של אל ג'זאר והוא קורא אותן ומקנא באהבתו של
נפוליאון, תוך שהוא מהרהר בחייו שלו, בנשותיו שרצח, באהבתו היחידה, בבדידותו
ובמעשיו כשליט כל יכול. העלילה מביאה גם את סיפור ספינת הזונות הצרפתיות שבאו
לעודד את חיילי הרפובליקה ונפלו שבי בידי העות'מניים. לאחר הקריאה שמחתי מאד שלא
חייתי בתקופה ההיא שבה היחס לנשים היה נוראי.
הסיום ידוע, לאחר שלושה חודשי מצור
החליט נפוליאון לסגת. מגפת הדבר הפילה חללים רבים והחיילים סבלו מחוסר מוטיבציה
ותשישות. לאחר הניצחון מחליט השליט אל ג'אזר לשוב לביתו בבוסניה, מעשיו הנוראיים
רודפים אותו והוא מתגעגע לחייו הקודמים, לילדותו, נערותו ואהבת נעוריו.
עכו, בה ביקרתי פעמים רבות, שונה כעת
בעיניי. חומות עכו עליהם טיפסתי קיבלו משמעות חדשה. העבר קם לתחייה ועל כך תודה
לעלא חליאל, על ספרו המרתק ששבה את דמיוני.
צילום מסיור האחרון שלי בעכו.
"להתראות עכו" מאת עלא חליאל.
תרגם מערבית: יוני מנדל. הוצאת עם עובד. ספרייה לעם. 298 עמודים. 88 ₪.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה