עיסוקי כבלוגרית מזמן לי, לא פעם, מפגשים
מרתקים עם אנשים מעניינים שלא הייתי פוגשת בדרך אחרת. כזה הוא יעקב מורד סופר,
מרצה ויינן שהקים את יקב מורד. הוזמנתי להאזין להרצאה שלו בקיבוץ יגור. יעקב ריתק
את המוזמנים בסיפוריו על ארץ הולדתו- עירק. על העלייה לארץ, החיים במעברה והחלום
שליווה אותו כבר כשהיה בן 12- להקים יקב משלו.
כיום, כשהוא בן 75 ופרש מהיקב, הוא מעביר
הרצאות וסדנאות. מדבר על ספרו "טעם הארץ" ומלמד כיצד מכינים ליקר ביתי
מפירות שונים.
צילומים מההרצאה בקיבוץ יגור
החיים בעירק לא היו קלים. בספרו "טעם
הארץ" מביא יעקב את סיפוריהם של יהודי עירק ואותי זה ריתק ממש. בהרצאתו הוא
מביא חלק מהסיפורים, מתאר את העימותים עם המוסלמים בשנת 1934, את הפרעות ואת
העלייה לארץ. הספר, כמובן, מקיף הרבה יותר וסיפורי הילדות של יעקב מנציחים עולם
שכבר לא קיים. נהניתי לקרוא על טיולי האב ובנו יעקב בטיילת לאורך נהר הפר. על
הרוכלים ופנסי הרוח שדלקו ליד הדוכנים, על נער התה שהציע כוס תה לעוברים ושבים, על
הדייגים שדגו דגים, המליחו, תיבלו, צלו על האש והגישו לאורחים. יעקב מספר על החגים
שחגגו, על חיי היום יום וגם על ניחוח המאכלים שעורר בי תיאבון רב. למשל: ארוחת
"טבית"- עשוי מעוף או חלקי פרה שמנקים היטב, ממלאים בבשר, בצל, אורז,
ירקות וצמחי תבלין. לאחר המילוי, תופרים בחוט ומכניסים לתנור.
ההרצאה עוסקת בקצרה גם בעלייה לארץ ובצורך
להשאיר הכל מאחור. אחותו נדרשה להסיר את עגיליה מהאוזניים כדי שיתנו לה לעלות
למטוס והאם נדרשה לוותר על טבעת נישואיה. אך, אביו מעולם לא התלונן והיה מאושר
לעלות לארץ ולהתגורר בישראל. למרות הסבל במגורים במעברת יקנעם. תחילה באוהל ואחר
כך בצריפי פח שבקיץ היו הופכים לתנור לוהט. אביו של יעקב היה צורף ובארץ עבד
בעבודות פיזיות ובבניית שיכונים לעולים, עבודה שהייתה קשה לו במיוחד. תמיד שמח
בחלקו ואמר "ברוך השם" על מה שיש.
יעקב צפה באביו מכין יין, עוד בהיותו ילד
צעיר. הוא אהב לעזור בהכנת היין ואהב מאד את ריח הענבים הסחוטים וריח התסיסה. מגיל
צעיר מאד ידע שהוא רוצה להיות יינן. אלא שמיין קשה להתפרנס ויעקב החל לעבוד במפעל
סולתם ואת הכנת היין הפך לתחביב. לאחר שהכיר את אשתו אתי גילה שגם לאביה תחביב
דומה, אלא שהוא הכין יין מפירות וירקות. כוס היין הראשונה שטעם יעקב בבית חמו נעשה
מדלעת. יעקב התלהב והחל להכין יין מפירות, ירקות ועשבי תיבול, במרתף ביתו. יין
אותו שתו בני המשפחה וחברים קרובים. הם אלה שהפצירו ביעקב להקים יקב. הוא החל
למכור את היינות שהכין בירידי אוכל שונים וההצלחה הייתה רבה.
בשנת 1999 הקים יעקב את "מרתף
מורד" יקב קטן שייצר שיכר פירות. לאט לאט יצא התפרסם היקב והחלו להגיע מבקרים
רבים שטעמו, שיבחו וקנו. יעקב השתתף בירידים והעתיד נראה וורוד. יעקב הצליח להתגבר
על קשיים רבים, כמו גל הפיגועים ששטף את הארץ בשנת 2002. הרחיב את היקב, זכה לכתבות
מחמיאות בעיתונים ובערוץ 2 ומבקרים רבים הגיעו ליקב בעקבות כך.
אל נושא ההרצאות והסדנאות הגיע לאחר שזוג
מטיילים ביקש ממנו להעביר הרצאה מלווה בטעימות בדיור מוגן בארץ. להרצאה הראשונה
הגיע עם דף ובו ראשי פרקים וארגזי מוצרים למכירה לאחר מכן. זו הייתה הצלחה גדולה.
האנשים נהנו מהסיפורים והמוצרים שהביא נמכרו כולם ואף הוזמנו מוצרים נוספים.
היקב צמח, נכנסו שותפים ובספטמבר 2009 עבר
היקב למבנה חדש והחל לפעול בשם "יינות מורד בע"מ" ליקב מרכז מבקרים
והייצור גדל. השיכר מיוצא גם לארצות הברית, לאנגליה, קנדה ואפילו לסין.
תחביב של שנים וחלום של ילד קטן התגשם
במלואו. כך מסכם יעקב " חלומות אפשר להגשים אף שלעתים הם נראים דמיוניים ולא
מציאותיים. כשיש אמונה, אהבה ודביקות במטרה, זה בהחלט אפשרי".
להזמנת הרצאה וסדנת
ליקר-
אתי- 052-460-7326
יעקב- 052-284-4568
לאתר היקב- http://morad.co.il/
יעקוב הוא סבא שלי אני שירה מורד וזה סבא שלי הוא עובד על עוד ספר
השבמחק