יום שבת, 3 בפברואר 2018

על "לתפארת מדינת ישראל" ספרה של נועה זית


על הכוננית ליד מיטתי מונחים להם הספרים אותם אני מתכננת לקרוא. הספר "לתפארת מדינת ישראל" היה מונח שם מספר שבועות כיוון שלא אהבתי את שמו. קראתי ספרים שהגיעו אחריו ואותו השארתי מונח. יש כל כך הרבה קונוטציות לאמירה הזו "לתפארת מדינת ישראל"- זה הזכיר לי כל מיני טקסים ונאומים ולחילופין איזושהי אירוניה צינית. לבסוף, התחלתי לקרוא והופתעתי לגלות שהשם כלל לא מרמז על הסיפור המקופל בין דפיו ועל האהבה העדינה המתרקמת בין בת קיבוץ ערבי הנחל בעמק הירדן לבין תושב בית שאן העובד כנגר שכיר בקיבוץ.

שני גיבורי הסיפור הם נורית, בת הקיבוץ ודויד הנגר, המבוגר ממנה, תושב בית שאן. סיפורם מובא בקולותיהם. קול הקיבוצניקית שגדלה בעמק וקול תושב בית שאן שהוא בן למהגרים ממרוקו. זית מצליחה להביא את סיפור הגיבורים בקולם השונה מאד זה מזה וגרמה לי לחבב אותם ולהתעניין בהם למרות שהאפיון הוא מעט סטראוטיפי ועיצבן אותי, לעיתים. כמו האופן שאביו של דויד ודויד עצמו פתרו את בעיותיהם באופן כוחני.

ניכר שהכותבת נוטה חיבה לגיבוריה והיחס הזה עבר אלי הקוראת. נורית, בת הקיבוץ, הייתה שונה משאר ילדי הקיבוץ כיוון שחלתה בפוליו בילדותה. לאחר הצבא טיילה באמסטרדם, חיה בעיר ושבה בהריון כדי לגדל את בתה בקיבוץ. הסיפור שלה מביא את חיי הקיבוץ, ההפרטה שעברו והחיים הקיבוציים כיום. דויד, הוא בן למשפחת מהגרים ממרוקו שבחרה לגור בבית שאן. סיפורו מביא את סיפור המעברות, עיירות הפיתוח והחיים בהם. הסיפורים השונים מתחברים לסיפור אהבה יפה.

אהבתי את היכולת התיאורית הפיוטית של הכותבת. הנה מספר דוגמאות : " פעם חשבתי שמי שאין לו שיחות נפש בכלל מצטמקת לו הנפש, כמו רימון שמתייבש". " האור האירופאי היה עשוי מחומר אחר. הוא בא משמים שלא היו דומים בשום דבר לרקיע המתכת הבוהק ששם אלוהים להבדיל בין מים למים. האור שהביא אל החלונות אדמה ירוקה ותעלות מים אפורות היה עשוי מפלסטלינה". " האור של חג החנוכה הוא האור שמעבר לשמש, מעבר לטבע, זה האור של הנסים".

אהבתי את החיבור האוהב של 2 אנשים שבאו מרקע שונה וחינוך שונה ואת הגשר שבונה האהבה. פחות אהבתי את הסיום הסתמי שהגיע. אולי כי רציתי לקרוא עוד על הדמויות שהצליחו להתחבב עלי.

נועה זית גרה בקיבוץ הגשר. למדה פילוסופיה וספרות כללית באוניברסיטת חיפה וקולנוע בקמרה אובסקורה. זכתה בפרס ספיר לספר ביכורים על ספרה- ארבע אחרי הצהריים. הוצאת מטר 2009.

"לתפארת מדינת ישראל"- נועה זית. איפאבליש הוצאה לאור. 246 עמודים. 78 ₪.

.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה