ספר פנטזיה-
עתידני שעיקרו מרדפה של גיבורת הספר אוניקס אחרי מציאת ילדיה הביולוגיים. בעולם
שבו האפשרות היחידה לגדל ילד, נעשה באמצעות אימוץ. בעולם שבו יש משטר מרכזי המכתיב
חוקים נוקשים מתוך מטרה לשמר את המין האנושי ולסייע לאנושות להתרבות, יוצאת
הגיבורה למסע אסור בניסיון לאתר את ילדיה שהופרו מהביציות שנשאבו ממנה, כפי שנשאבו
מכל נערה בת 18.
הרעיונות בספר
מעניינים והעולם שבוראת אשכר ארבליך- בריפמן הוא עולם אפשרי בהחלט ומתקבל על הדעת.
הפנטזיה בנויה כאן על יסודות ריאליסטיים מאד.
עבורי, התפתחות
העלילה הייתה איטית מדי והגיבורה אנמית. האופן שבו היא בוחרת לפעול, הססנותה,
יחסיה עם בני המין השני לא היו ברורים לי דיים. הקשר היחיד ששכנע אותי הוא הקשר
שלה עם גבר בן 108 הגר בבית האבות בו היא עובדת כאחות סיעודית.
בנוסף, יש לי
קושי עם תיאורים שהם סתמיים על גבול הקלישאה. "צעדים רחבים" "
לחיים אדומות מקור" " קורנת מנחת" "סומק עז מציף את
לחייה" "הרוח שרקה" ועוד.
הספר, אמנם,
מוגדר כספר למבוגרים אך אני חושבת שבני נוער ייהנו ממנו ויעקבו בסקרנות אחר הדרך
שעושה הגיבורה. הנושא של פריון אינו זר להם ולמעשה מדובר בגיבורה חסודה למדי .
מתוך הספר: ""לעזור לי במה?" קולה של אוניקס נשבר,
"לעזור לי לשכוח?" היא צנחה בחזרה על כיסאה, שמטה את ראשה על השולחן
ופרצה בבכי. תחושת בדידות הציפה אותה. כמה היא לבד בעצם, כמה היא לא מובנת בעולם
הזה על חוקיו הנוקשים. מה כבר תוכל לעשות לבדה מול המ"מ ואנשיו? מול הנורמות
הבלתי נסבלות הנוהגות סביבה כאילו אין אפשרות אחרת. איך כולם משלימים עם זה?!
"לא נתחיל
לדבר עכשיו על חוק הפוריות של 2052, נכון, אוני?" ניסה גלן להרגיע את הרוחות,
"את יודעת שאין בזה טעם. הרי לא תשני את העולם. מה מפריע לך כל כך, ילדה שלי?
מה מציק לך?" עיניה של אוניקס היו אדומות ולחות והיא הביטה באביה בתערובת של
כעס וחוסר אונים. בכייה גרם לסיגורני צער, וכעת גם היא התייפחה אל תוך מפית נייר. אוניקס
הרימה את ראשה מהשולחן וניגבה בידיה את הנזלת ואת הדמעות שזרמו על פניה. "אתם
רוצים שיהיו לי חיים נורמליים, נכון?" שאלה בקול חנוק, "אתם רוצים שיהיה
לי בן זוג, שאאמץ ילד, כמו כולם, נכון?" הוריה הביטו בה בשאלה ולא ידעו מה
לומר. האם לא הבהירו את עצמם מספיק? "אין לי בן זוג ואין לי ילד כי אני לא
מרגישה אדם שלם," אמרה אוניקס. קולה עדיין רעד ואפה האדום היה סתום מנזלת.
הנאום שלה לא יצא כפי שתכננה, אבל כך היה תמיד. מעולם לא הצליחה להעביר להוריה
במדויק את רגשותיה ומחשבותיה. "מאז הטיפולים בגיל שמונה-עשרה אני מרגישה
ככה," המשיכה, "זו היתה גם אחת הסיבות שבגללן עזבתי את הבית. אני מרגישה
שלקחו ממני משהו, משהו ששייך לי, ועד שלא אמצא אותו, לא אוכל להתקדם הלאה. בגלל זה
אני תקועה במקום. אבא, אמא," משכה באפה והביטה בעיניהם המודאגות של הוריה,
"אני חייבת למצוא את הילד שלי. את הילד האמיתי שלי."
אשכר
ארבליך-בריפמן (40), גרה עם משפחתה, (שלוש בנות: יערי בת 12, מפל ואגת תאומות בנות
שמונה), וחיות אחרות על גבול יערות הכרמל בחיפה, מוקפת טבע. בעלת תואר
בפסיכולוגיה, פרסמה עד היום 28 ספרים: סדרת הדגל שלה, "ווינטר בלו, ילדת
פיות" כבשה את ליבם של מאות אלפי קוראים, והייתה לשם דבר בספרות הנוער
הישראלית. "עיני אוניקס" הוא ספרה הראשון למבוגרים.
אשכר מנחה סדנאות כתיבה יוצרת לילדים. יש לה סדנת כתיבה קטנה בחיפה,
וסדנת כתיבה אינטרנטית בינלאומית: סדנה שפעילה במשך כל שנת הלימודים ומתאימה
לילדים דוברי עברית מכל רחבי העולם. זו סדנה מקסימה שלוקחים בה חלק ילדים ובני
נוער שאוהבים לקרוא ולכתוב. "מדי שנה אני רואה איזה קשרים נהדרים נוצרים בין
חברי הסדנה. השנה יש לנו ילדה מדנמרק, ילדה מגרמניה, ילדה מניו ג'רסי, ומאידך ילד
מרמת הגולן, ילד מאחת ההתנחלויות, וכמובן ילדים מיתר חלקי הארץ", מוסיפה
אשכר.
אשכר ארבליך-בריפמן מספרת כי בימים אלה היא עובדת על ספר משותף, יחד
עם חגי ברקת, מחבר ספר הנונסנס לילדים "חרדיל לא רגיל". מדובר בספר
פנטזיה לנוער המתאר את מסעם של שני נערים מיוחדים משני עולמות שונים: נער אחד
מתגורר בקיבוץ מקומי בארץ ואילו הנער השני, חי בעולם פנטזיה רחוק. הספר ייצא לאור
בעוד חודשים ספורים.
"עיני אוניקס" מאת אשכר ארבליך-בריפמן. הוצאת
"דני ספרים", 437 עמ'. מחיר לצרכן 98 ש"ח, להשיג בכל חנויות
הספרים ובחנות המקוונת של ההוצאה: www.siman-kria.co.il / אתר הספר: http://www.eshkar.com/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה