ד"ר עיינה
פרידמן כתבה ספר ילדים המאפשר לנו המבוגרים לדבר על מושג השואה בדרך שתאפשר להם
להבין ולו במקצת מה קרה בימי השואה. הסיפור מסופר מפי ילד המשתף את הקוראים
במחשבותיו. הוא מספר על יחסיו עם סבתו ועל הסודות מעברה.
"ביקשתי אתמול
את סבתא שתספר מי הם החברים הקרובים לה ביותר. אותם ביום הזכרון לשואה ולגבורה היא
פוגשת. ואת חברתם לעיתים קרובות מבקשת. וסבתא לי ענתה: חברי הקרובים אותי מבינים,
יחדיו עברנו הרבה ימים קשים. ברחנו ממחנות עם שומרים חמושים. עם גדרות תיל וכלבים
תוקפניים"
כך פורשת פרידמן לאט
לאט, אירועים קשים ממלחמת העולם השנייה ומאפשרת לשוחח על כך עם הקוראים הצעירים.
מכיוון שהסיפור מסופר מפיו של ילד קל יותר לילדים לעקוב ולהבין את רצונו לשמוע את
סודות עברה של סבתו. הנכד מציץ במגירות של הסבתא ומוצא פריטים לא מוכרים כמו פיטרית עץ עליה נהגו לתקן
גרביים, בתקופות בהן היה מחסור ונהגו לתקן פרטי לבוש ולא להחליפם בחדש, הוא נתקל
בתרמילי אקדח, במשקפיים של הסבא, שאינו בין החיים יותר, ותצלומים מוזרים בשחור
לבן, של דמויות לבושות בביגוד מתקופה שאינה מוכרת לילד. על פני הגברים זקנים
ושפמים שאינם מקובלים כיום. הסבתא חולקת עם נכדה זיכרונות אחדים מימי ילדותה ומהקורות
אותה במלחמה, ואת דבריה היא חותמת בהסבר לנחיצותה של מדינת ישראל, כשמסקנה זו זוכה
לביטוי ציוני- "ארץ ישראל בתינו האמיתי".
איורי הספר נעשו בידי הילה דאבי,
שאיירה אחדים מספריה של עיינה. איוריה ממחישים את המסופר בטקסט. הספר מיועד לחטיבה
הצעירה וכיתות א-ב.(גילאי 5-9)
ד"ר עיינה פרידמן, אמנית רב-תחומית ואוצרת תערוכות אמנות, מציירת
וכותבת מגיל 8. כבת למשפחה של ניצולי שואה, היא רואה חשיבות רבה בהקניית ידע
והסברים בנושא זה גם לבני הגיל הצעיר. במקביל לעבודתה כאמנית וכאוצרת תערוכות
אמנות, כותבת המחברת ספרי ילדים העוסקים במצבים מורכבים בחייהם של ילדים בארץ
ובפרקים מתולדות העם היהודי. הספר "הסודות של סבתא" הוא ספר הילדים
השמיני שכתבה.
ד"ר עיינה פרידמן (65),
נשואה ואם ל- 2, תושבת רמת גן. עוסקת כאוצרת תערוכות אמנות. מרבית התערוכות שאצרה
היו בעלות מסרים חברתיים. תערוכה שאצרה בנושא הגיל השלישי, נקראה "הצבע
השלישי", עסקה בנושא הזיקנה, ובתפיסתה של החברה בה אנו חיים את הקשיש החי
בתוכה. דימוי הזיקנה כפי שהעלה מחקרה של עיינה, מלווה בסטיריאוטיפים מיושנים של
עליבות, חדלון ויחס מתנשא לקשיש, כאל מי שזמנו חלף, והוא הופך לנטל על משפחתו
והחברה. באוסף היצירות שהוצגו בתערוכה ניראים קשישים החיים חיים פעילים, מלאי תוכן
וחוויות, כשחלקם עדיין עובדים במשרה מלאה, עוסקים בספורט וביצירה. תערוכה זו נדדה
לארצות הברית, ובארצות הברית עצמה במהלך שנים אחדות, וזאת בחסות אירגון
"אשל" – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל. בתערוכה זו
הציגה עיינה את אחת מיצירותיה - סרט וידיאו אמנותי- המתעד את השחקנית והרקדנית
דבורה ברטונוב, (בתו של יהושוע ברטונוב). ברטונוב מופיעה כליצן קשיש, הרוקד את
ריקוד הפרידה שלו, ממקצועו. ברטונוב מעבירה את פריטי השחקן-רקדן (המגבעת ואף
הליצן האדום) לאמן צעיר, אותו מגלם עדו מוסרי. תערוכה נוספת שאצרה עיינה בנושא
אלימות במשפחה, נקראה "בין ברירה לבחירה". תערוכה זו זכתה אף היא לחשיפה
בינלאומית.
על ההשראה לכתיבת ספרה החדש מספרת ד"ר
עיינה פרידמן: "הרקע שלי כבת למשפחת ניצולי שואה, הטביע עלי חותם, הן
בכתיבת הספרים, והן ביצירות האמנות אותן יצרתי העוסקות בנושא השואה, והחיים שלאחר
השואה. אמי עליה השלום, היתה ניצולת שואה, אחותה-דודתי, היתה רופאה במחנה הריכוז ברגן-בלזן,
ניצלה, ואף כתבה מספר ספרים בנושא. ניתן לאמר כי הושפעתי ממנה בתחום האמנויות בהן
אני עוסקת. נושא נוסף המהווה מקור לביטויי באמנויות ובכתיבה, הוא נושא
ה"אחר-אחרת" בחברה, בין אם זו האישה המקופחת בשל אי יכולתה לקבל גט,
שאיפתן של נשים להעפיל מעבר לתיקרת הזכוכית, ונושא השואה ,הם מוטיבים
מרכזיים ביצירותי כאמנית, וכן בשניים מתוך עשרת הספרים שכתבתי. שניים מן הספרים
עוסקים בנושא השואה, שניים עוסקים בערכי משפחה מיוחדים ואחרים, בשמירה וכבוד לטבע,
ובמצוקתם של ילדים מאושפזים. לגבי נושא השואה- אני חוששת כי כשדור נכדי
יתבגר כבר לא יהיה מי שיספר ויכתוב על תקופה נוראה זו בחיי עמנו. בני דור השני
והשלישי לניצולי שואה, המספרים עדיין את החוויות ששמעו בביתם ילך ויעלם, וכך גם
הנושא כולו - מתודעת הדורות הבאים. אני רואה שליחות במסרים אותם אני מעבירה בספרים
לילדים".
"לצורך הבהרת הנושא ודיוקים
היסטוריים, התייעצתי עם ד"ר בתיה ברוטין, שהינה ראש התכנית להוראת
השואה בחברה הישראלית, במכללה האקדמית בית ברל. בעקבות שיחות איתה, תוקנו שגיאות
באיורים, והספר מתאר במדויק עובדות היסטוריות".
ד"ר עיינה פרידמן אומרת:
"סיפורי אירועים מתקופת השואה ליוו את מרבית ילדותי, הן מקרובי משפחה, הן
מחברים של הורי וחלק מעובדיו של אבי, שהיה תעשיין. רואה החשבון שלו, היה ניצול
אושוויץ, וכילדה נהג להסיע אותי לגן מדי פעם, בתקופה בה התגוררנו בקריית חיים. הוא
לא לקח בחשבון את גילי הצעיר, (5) ונהג לספר לי סיפורים קשים מתקופת היותו אסיר
במחנה הריכוז, כמו למשל כיצד סבלו מתחושת רעב קשה, שהביאה אותם לאכילת כל מה שהיה
בנמצא, כמו נֵרות. במקביל, אחותה של אימי אליה הרגשתי קירבה רבה, חלקה איתי
סיפורים שלא חלקה עם משפחתה הקרובה".
ד"ר עיינה פרידמן מספרת:
"בתקופה הקרובה אוציא לאור שני ספרי ילדים נוספים "עדו מחפש אבא",
ו"יותם הוא ילד גבוה ורם". בעתיד הקרוב, יצא רומן המספר את קורות משפחתי
וילדותי".
"הסודות של סבתא"
מאת ד"ר עיינה פרידמן. איורים: הילה דאבי, הוצאת הספרים
"גוונים", 22 עמודים. מחיר לצרכן 50 ש"ח, לגילאי חטיבה צעירה
וכיתות א-ב. מנוקד. להשיג בכל חנויות הספרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה