מסעדת זויה- גריל בר –תפריט עשיר וטעים באווירה נעימה

התנסות בטיפול מתיחת פנים ללא ניתוח ברשת 'טל אסתטיקה'

השקה מחודשת לסדרת VINO מבית יקבי כרמל

שני ספרי מתח לקראת חופשה- ללא מוצא והאחות

חובבי ספרות המתח ייהנו מאד משני ספרי המתח אותם סקרתי. ללא מוצא של טיילור אדמס ו- האחות של לואיז ג'נסן. האחד מותקן מסחרר ובעל קצב מהיר והשני מותחן פסיכולוגי טורד מנוחה.

ללא מוצא מאת טיילור אדמס

דרבי ת'ורן היא סטודנטית המקבלת מאחותה חדשות גרועות במיוחד. אמה אובחנה כחולת סרטן ועליה למהר לחזור הביתה, פן לא תספיק להתראות עם האם הגוססת.

המסע הביתה הוא בן מאות קילומטרים ודרבי יוצאת לדרך, אלא שסופת שלגים עזה מאלצת אותה למצוא מחסה בתחנת מנוחה מבודדת. בתחנה נמצאים מספר פליטי סערה כמוה. היא מנסה להתקשר מהנייד אך אין קליטה. אחד מהנוסעים מציע לה לצאת למגרש החנייה "שם" הוא אומר "יש נקודה שבה יש קליטה". היא יוצאת החוצה ונדמה לה שהיא רואה משהו בטנדר של אחד הנוסעים. האם אלה פנים לבנות של ילדה קטנה? או אולי דמיונה מתעתע בה?

מכאן ואילך שום דבר אינו כפי שהוא נראה. האירועים מסתחררים סביב דרבי, שוחקים את עצביה ואת כוחה, דורשים ממנה להפעיל את כל יכולותיה הפיזיות והשכליות ומביאים אותה עד הקצה במאבק הישרדותי הרואי.

זה ספר שלא עוזבים מהיד. ברגע שמתחילים לקרוא חייבים לסיים ונדרש ממני כוח רצון כדי לא לדפדף לעמודים האחרונים. העלילה מהירה מאד, אירוע רודף אירוע וגיבורת הסיפור הופכת להיות מן סופרוומן שמצליחה להתמודד עם כל הקשיים.

אמנם, פה ושם יש חורים בעלילה, או יותר נכון פרטים שלא ממש מסתדרים. אלא שאין זה פוגע בהנאה ובתחושת הדחיפות והמתח. אין לאן לברוח, אין מי שיבוא להציל. דרבי חייבת לסמוך על עצמה בלבד, תוך שהיא נמצאת במאבק מוחות נגד פסיכופת חסר מעצורים ורצחני.

ספר מומלץ ליום ים נינוח, עם קוקטייל נחמד ליד. זו תהיה הנאה מושלמת.

טיילור אדמס הוא קולנוען ואיש פרסום תושב סיאטל. זהו ספרו השלישי. הספר הפך לרב מכר עולמי. זכויות התרגום נמכרו לכ-20 מדינות. אולפני "פוקס המאה ה-20" מפיקים סרט המבוסס על הספר.

ללא מוצא מאת טיילור אדמס. מאנגלית: דפנה ברעם. הוצאת עברית. 272 עמודים. מחיר: 88 ש"ח

האחות מאת לואיז ג'נסן

מותחן פסיכולוגי מפתיע ומרתק הנבנה בהדרגה לקראת השיא. חברתה הטובה של גרייס מתה בנסיבות בלתי ברורות. גרייס לא מצליחה להתגבר על האובדן. מילותיה האחרונות של חברתה צ'רלי היו "עשיתי דבר נורא, גרייס. אני מקווה שתוכלי לסלוח לי.. " גרייס מחליטה לבדוק מהו אותו דבר נורא ועל מה עליה לסלוח.

היא יוצאת למסע של חיפושים. במהלכו היא פותחת קופסת זיכרונות ישנה של צ'ארלי ומגלה עליה דברים שכלל לא ידעה. אביה של צ'ארלי עזב את הבית כשצ'ארלי הייתה קטנה. גרייס מנסה למצוא אותו במחשבה שאולי דרכו תמצא תשובות. תוך כדי הניסיונות לאתרו היא פוגשת את אנה. אנה טוענת שהיא אחותה של צ'רלי.

עבור גרייס, מציאתה של אנה היא כמו מציאת בת משפחה חדשה, ולא עובר זמן רב עד שאנה הופכת להיות בת בית בביתם של גרייס ושל החבר שלה דן. אבל משהו אינו כשורה. דברים מתחילים להיעלם, דן מתחיל להתנהג מוזר וגרייס בטוחה שמישהו עוקב אחריה. האם הכל בראש של גרייס? או האם, ככל שהיא מתקרבת לגילוי האמת אודות צ'רלי ואנה, גרייס נמצאת בסכנה איומה?

העלילה כתובה היטב, אם כי באופן פשטני לעיתים. נהניתי מהפיתולים שבדרך ומכך שהצלחתי להיכנס לראשה של הכותבת ולהבין מה יקרה בהמשך.

הספר הגיע למקום הראשון ברשימת רבי המכר של "אמזון".

לואיז ג'נסן היא סופרת רבי מכר מצליחה. שני ספריה הראשונים, "האחות" ו"המתנה" הם רבי מכר בינלאומיים שתורגמו ל-16 שפות. "האחות" היה מועמד לפרס ספר הביכורים הטוב ביותר של האתר הפופולרי "Goodreads" לשנת 2016. לואיז חיה באנגליה עם בעלה, ילדיה, כלב משוגע וחתול שובב.

"האחות" מאת לואיז ג'נסן. מאנגלית: דנה שחף, הוצאת "דני ספרים", 376 עמודים. מחיר לצרכן 98 ש"ח, להשיג בכל חנויות הספרים ובחנות המקוונת של ההוצאה: www.siman-kria.co.il

בלט ציריך בבית האופרה עם יצירת הבלט המרהיבה 'אנה קרנינה'

חברת צייס מציגה: הגנת UV מלאה בכל עדשות הראייה עם טכנולוגיית UVProtect

חברת בלדי השיקה השבוע, במסעדת גשן, מוצרים חדשים מסדרת MINUTE המצליחה

נופש ברמת רחל- נופש פעיל עם שלל פעילויות ואטרקציות באווירה שלווה ובקרבה לירושלים

טבעונות גם בטיפוח וטיפולי פנים. חברת MAGIRAY עם FRUIT SPA BAR לטיפוח בטוח

בואו להכיר את השומרון

"ספרק טויס" השיקה את "ספר המלים הראשון שלי"

"תבואות" משיקה פסטות אורגניות ייחודיות

נופי הבשן- חוויה גלילית של נופש ורוגע בסדנת "גלילה" הייחודית

על 4 ספרי ילדים ונוער- אלימיאו, העיניים של אמא, אני רוצה את המוצץ שלי ובארי לוזר 6

4 ספרי ילדים ונוער. יהונתן גפן עם "אלימיאו"- המספר על איש בודד מכפר מוזר המטפח חתולים והופך להיות אחד מהם. סיפור לילדים? אתם תחליטו. ספר פעוטות חדש של מיה מיטב "אני רוצה את המוצץ שלי" העוסק בקשייו של דני הקטן המתקשה להיפרד מהמוצץ. ספר לבני נוער של רותי יצחקי-ריכטר "העיניים של אמא" העוסק בהתמודדותו של הילד שחר עם אמו שהופכת ביום אחד לכמעט עיוורת. ולסיום בארי לוזר הידוע חוזר בספר מלא תעלולים והומור של ג'ים סמית.

אלימיאו מאת יהונתן גפן

הסיפור מתחיל בתיאור מצב:

בְּשַׁבָּתוֹת וּבְחַגִּים, בִּקְצֵה כְּפָר־מוּזָר, מִשְׂתָּרֵךְ תּוֹר אָרֹךְ מְאוֹד שֶׁל יְלָדִים וּמִשְׁפָּחוֹת, שֶׁהִגִּיעוּ מִכָּל הָאָרֶץ לִרְאוֹת אֶת הַפֶּלֶא: בְּבַיִת בּוֹדֵד, בַּחֲדַרהָאַמְבַּטְיָה, בַּעֲרִיסָה, מְכֻסֶּה שְׂמִיכָה יְשָׁנָה, שׁוֹכֵב יְצוּר קָטָן וּפַרְוָתִי עִם רַעֲמַת שֵׂיבָה וְשָׂפָם זָקוּר. מֵעַל הָעֲרִיסָה תָּלוּי לוּחַ שָׁחֹר וּמַבְרִיק, וְעָלָיוכָּתוּב בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת בְּצֶבַע חָלָב:

אלימיהו איש טוב עם זנב

 עַכְשָׁו בּוֹאוּ נְסַפֵּר אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה מֵהַהַתְחָלָה... "

וההתחלה מספרת על אליהו שהוא איש קטן, קצת שמנמן, עם שפם, לא צעיר ומאד בודד עד שהגיעו החתולים. המון חתולים. אליהו מאכיל את החתולים, מתחבר אליהם ובעקבות כך קורים לו כל מיני דברים. זה סיפור עצוב, נוגע ללב ומורכב. אני מניחה שילדים יתחברו לאהבה לחתולים ולשינוי המופלא שקורה לאליהו. המבוגרים יקראו על בדידות, הזדקנות, שינוי וכאב. יהונתן כותב בחוכמה, רגישות ועדנה ותוך אהבה לגיבוריו.

האיורים המקסימים הם של אילנה זפרן מאירת וקומיקסאית, בעלת המדור השבועי פינת ליטוף ב"הארץ". איוריה הוסיפו הומור וחן רב לסיפור.

יהונתן גפן הוא מחברם של הרבה מאד ספרים לילדים ומבוגרים. בין היתר כתב את "שירים שענת אוהבת במיוחד" "הכוכבים הם הילדים של הירח" "אלרגיה" "ילד הכרובית" "הכבש הששה עשר".

"אלימיאו" מאת יהונתן גפן. הוצאת כנרת, זמורה ביתן, דביר- מוציאים לאור בע"מ. מחיר-74 ש"

אני רוצה את המוצץ שלי! מאת מיה מיטב

הכותרת מסבירה במה עוסק הספר. בקושי להיפרד מהמוצץ.

אמא אמרה: "דני, אתה כבר ילד גדול.

ילדים גדולים כמוך לא צריכים מוצץ".

אבל אני רוצה את המוצץ שלי!

זה סיפורו של דני הפעוט שמתקשה להיפרד מהמוצץ. כל בני המשפחה והחברים נחלצים לעזרה בניסיונות שכנוע מקוריים יותר או פחות, אבל שום דבר לא באמת עוזר. עד ש..

סיפור חביב, מחויך ועשוי לעזור בהיגמלות מהמוצץ.

מיה מיטב כותבת לילדים ולנוער. ספרה הראשון, "אמא, מה זה עושה?", יצא גם הוא ב"דני ספרים", וזכה להצלחה ולשבחי הביקורת. גם ספר זה נכתב בהשראת בנה האהוב, אסא, שכבר נפרד מהמוצץ והוא ממש ילד גדול.

 לאורך כל הספר מתכתב הטקסט עם האיורים המקוריים והססגוניים של ענת פרי-טל, מאיירת, בוגרת המרכז האקדמי ויצו חיפה בהצטיינות.

"אני רוצה את המוצץ שלי!" מאת מיה מיטב. הוצאת "דני ספרים". איורים: ענת פרי-טל. ספר קרטון – עמודים קשיחים. מחיר לצרכן 68 ש"ח, להשיג בכל חנויות הספרים ובחנות המקוונת של ההוצאה: www.siman-kria.co.il

העיניים של אמא מאת רותי יצחקי-ריכטר

הסיפור עוסק בהתמודדותו של שחר עם מחלתה של אמו. הסיפור כתוב בצורת יומן ודרך דפי היומן נחשפים הקוראים למשפחתו של שחר ולקשיים שעוברת המשפחה כשהאם הופכת לכמעט עיוורת.

שחר משתף בקושי היומיומי, בתקלות שקורות לאם, באופן שבו הוא עוזר לה ומקריא לה כתבות מהעיתון, בניסיון לנהל שיגרה. האופן שבו מסופר הסיפור, דרך עיניו של הילד, הוא אמין, ישיר ומעורר הזדהות. הקוראים ישאלו את עצמם איך הם היו מסוגלים להתמודד במצב כזה, איך היו עוזרים והאם היו מצליחים לעזור.

שחר פעיל בתנועת הצופים ומנגן בלהקה שהקים עם חבריו, והוא רוצה להמשיך בחיי השגרה כמו בימים שלפני הפגיעה בכושר הראייה של אמו, אבל רצונו העז לעזור לה ולהקל עליה מכתיב את סדר יומו ואת סדר העדיפויות שלו. האם ימצא דרך ביניים, שתאפשר לו גם להתמיד בתחביביו וגם לעזור לאמו?

הספר משקף בצד לבטיו של שחר את מאבקה האמיץ של האם הנלחמת על עצמאותה, נאבקת בהתקפי דיכאון קשים הנגרמים עקב פציעתה, ומנסה להשתקם ולהמשיך בעבודתה האהובה.

זהו ספרה העשירי של רותי יצחקי-ריכטר, מורה, אגרונומית וסופרת. ספריה לנוער: "התמונה", "מה שעובר לי בראש" ו"המנגינה של נועה", "נגד הזרם" (דני ספרים), "ארץ ירוקה שלי" ו"ים כחול שלי" (ספרית מעריב) "עפיפונים ועוגיות שוקולד" (הוצאת הקיבוץ המאוחד).

"העיניים של אמא" מאת רותי יצחקי-ריכטר. הוצאת "דני ספרים", 245 עמ'. מחיר לצרכן 78 ש"ח, להשיג בכל חנויות הספרים ובחנות המקוונת של ההוצאה: www.siman-kria.co.il

"בארי לוזר 6 – שונא את קייטנת הפיראטים!" כתב ואייר ג'ים סמית

כתבתי כאן על ספריו הקודמים של ג'ים סמית ועל גיבורו בארי לוזר. ספר זה ממשיך לספר על עלילותיו של בארי. הספר מלווה באיורים גדולים ומשעשים וקל לקריאה גם לילדים המתחילים לקרוא. הכתב גדול ומנוקד, הפרקים קצרים, השפה פשוטה ובגובה העיניים של הילד והסיפור משעשע ומצחיק.

בארי מספר על חייו ועל תעלוליו השובבים, המצאותיו המקוריות וניסיונותיו המצחיקים להפוך למגניב או כפי שהוא אוהב לומר "מגנוב!". והפעם הוא מספר על זה שכולם יודעים שקייטנת הפיראטים היא לזאטוטים. אז תחשבו כמה בלתי-מגנוב זה היה כשאביו הכריח אותו לצאת לקייטנה הזאת בחופשה שלו.

מסביבו של בארי לוזר שלל דמויות משעשעות: חילזי, חלזון המחמד שלו, הוריו, חברו הטוב באנקי שעמו הקים את חבורת המגנובים, ננסי קרמשניט השכנה הלוזרית של באנקי ובעלת אוסף הבולים, אנטון עובש והחבר הדימיוני שלו, גורדון שויץ השוויצר ברמות על, וכמובן דארן דארונופסקי המציק, שסובל מבעיית גיהוקים.  

ספרי בארי לוזר, אשר תורגמו עד כה ל-12 שפות, נמכרים במאות אלפי עותקים ברחבי העולם וזוכים לשבחים מצד המבקרים והקוראים הצעירים כאחד. הספר השני בסדרה, "אני עדיין לא לוזר", זכה בבריטניה בפרס רואלד דאל לספר המצחיק ביותר לשנת 2013.

כמה מילים על המחבר: ג'ים סמית הוא מצייר האפים הכי מגנוב בעולם כולו, אמן. הוא סיים את בית הספר לאמנות בהצטיינות (הכי טוב שאפשר), ובהמשך עבד כמנהל מותג ברשת בתי קפה קטנה ומתוקה. כשאנשים שואלים את ג'ים למה הוא מצייר אפים כל כך גדולים, הוא מסתובב ומביט בהם עם האף הענקי שלו, והם מהנהנים בשקט. הוא גם מעצב כרטיסי ברכה ומתנות תחת השם וולדו פנקייק. "ציור אפים זה האהבה הגדולה ביותר שלי", אומר ג'ים בעודו מצייר אף ענקי ומצחקק לעצמו.

"בארי לוזר 6 – שונא את קייטנת הפירטים1" כתב ואייר ג'ים סמית, מאנגלית: חגי ברקת, הוצאת "דני ספרים", 256 עמודים, מנוקד. מחיר לצרכן 88 ש"ח, להשיג בכל חנויות הספרים ובחנות המקוונת של ההוצאה: www.siman-kria.co.il        

לאוהבי האבוקדו - מוצר חדשני של חברת "בלדי" ממרח אבוקדו קפוא.

מתכון לבוריטו הודו עם הטורטיות של AVEL + עלי גפן ממולאים

פסטיבל ציורי רצפה בתלת מימד בדיזנגוף סנטר בין ה- 20-22.6

התחדשתי בתספורת וצבע אצל "ליאן"-סלון ליופי ועיצוב שיער המספק מכלול שרותי יופי

מתכננים חופשה משפחתית בגליל? מלון אוליב אקוודוקט יתאים לכם

מסעדת "שותא"- אוכל גיאורגי אותנטי באווירת חו"ל

רשת אופטיקה בליסימה השיקה את קולקציית ריפליי 69 לקיץ 2018

"לאמץ אלמן"- קומדיה מושלמת לימי הקיץ, מצחיקה ומהנה

לאמץ אלמן
ADOPTE UN VEUF

סרטו של פרנסואה דזאניה
Un film de François Desagnat

הקומדיה "לאמץ אלמן" זכתה להצלחה רבה בצרפת ואני מבינה מדוע. זו קומדיה מצחיקה, קלילה ומהנה במיוחד. היא תוצג החל מ-7 ליוני בבתי הקולנוע בארץ ואם אתם מחפשים לצחוק וליהנות – זו הקומדיה עבורכם.

העלילה בקצרה- הוברט ז'אקין התאלמן לאחרונה וגר לבד בדירתו הענקית. יום אחד, בעקבות רצף של אי הבנות הוא מוצא את עצמו מציע חדר למנואלה, סטודנטית הרפתקנית ותוססת המחפשת דירת שותפים. היא אפילו מצליחה לשכנע אותו לחפש עוד דיירים: מריון, אחות ביישנית ופול-ז'ראר, עורך דין גרוש טרי. שנה ייחודית ומלאת הפתעות מחכה למשפחה הלא צפויה הזו וכך הוברט סוף סוף מוצא מחדש את האושר.

לאמץ אלמן באדיבות עדן סינמה 041_redim SB

צפיתי בסרט עם חיוך על השפתיים ובסצנות מסוימות התגלגלתי מצחוק ואיתי כל הקהל באולם. זה אינו סרט מורכב וניתן להתרווח בנחת וליהנות מהדמויות החביבות ומהתהליך שעובר האלמן – מאדם עצוב וחסר שמחת חיים שלא יוצא מביתו ולא נהנה מדבר לאדם חיוני, שמח ומחובר לחיים.

לאמץ אלמן באדיבות עדן סינמה 141_redim SB

הסרט עוסק גם בנושאים חברתיים כמו- בדידות, גירושין, בעיות מגורים בעיר אורבנית (מזכיר את תל אביב) ועוד. אך עושה זאת באופן קומי ולא כבד.

"קומדיה גדושה בכל טוב, חסד וקלילות"
 L'express

יוצרים:

בימוי: פרנסואה דזאניה François Desagnat

תסריט: פרנסואה דזאניה François Desagnat, ז'רום קורקו Jérôme Corcos,
קתרין דיאמאן Catherine Diament, רומן פרוטה Romain Protat
בעקבות רעיון של ז'רום קורקו Jérôme Corcos ורישאר פזה Richard Pezet.   

צילום: וינסנט גאלו Vincent Gallot

עריכה: ביאטריס הרמיני Beatrice Herminie

מוזיקה מקורית: פביאן כאהן Fabien Cahen

הפקה: של ז'רום קורקו Jérôme Corcos ואנטואן פזה Antoine Pezet

שחקנים:
הוברט: אנדרה דוסולייה André Dussollier,
מנואלה: ברנג'ר קרייף Bérengère Krief,
פול ז'ראר: ארנו דוקרה Arnaud Ducret,
מריון: ז'וליה פייאטון Julia Piaton

לאמץ אלמן באדיבות עדן סינמה 014_redim

לצפייה בטריילר:
https://youtu.be/2edutdUJvbo

קומדיה, 97 דקות
צרפתית, תרגום לעברית ואנגלית

החל מתאריך 7 ביוני 2018 בבתי הקולנוע הנבחרים ברחבי הארץ
הפצה בישראל עדן סינמה

ראיון עם הבמאי פרנסואה דזאניה

ש: איך נוצר הפרויקט?

ת: בהתחלה פנו אלי כדי לביים סרט אחר שהופק על ידי אותה חברה. קראתי את התסריט, והוא נראה לי מאד מעניין. התחלנו לדבר, ואז מנהל החברה אמר לי אנחנו רוצים לדבר איתך גם על דבר נוסף. מדובר היה ברעיון של רישאר פזה שליווה אותי בראשית דרכי. הוא הציג בפני את התקציר שמבוסס על רעיון של ז'רום קורקו והוזכר שמו של השחקן אנדרה דוסולייה לתפקיד הראשי. טוב, קשה לסרב כשמדובר בשחקן הזה. זו הזדמנות נדירה לעובד עם שחקן כזה. הועלתה גם האפשרות של ברנג'ר קרייף שהכרתי כבר קודם, ומאד רציתי לעבוד איתה. כך שעם הרעיון והצוות זה נראה רעיון נהדר לעשות את הסרט. נתתי את הסכמתי, ותהליך הכתיבה החל.

ש:  מה עניין אותך במיוחד בתסריט?

ת: התחושה שלי הייתה מאד חיובית. הבנתי שיש כאן אפשרות לספר סיפור מעניין ושונה. בתחילה הוצג לי הרעיון של חיבור בין אלמן שנמצא בנקודה מאד לא מאושרת בחייו וסטודנטית צעירה שמנסה לפתור את הבלגן בחייה. זה היה הבסיס אני ראיתי בכך סיפרו על גבר שמעולם לא היה לו ילד והנה הוא הופך לאב. זה נראה לי מאוד משעשע לבנות חיי משפחה מלאים בתוך שנה. אני מאד נמשך לסיפורים על יחסים במשפחות. ביימתי את השחקנים כאליו הם משחקים את האב הבת שלו או אחיה ואחותה.

ש: האם עשית שינויים בתסריט?

ת: מיד כשקראתי את הגרסה הראשונה, היו לי הערות והבאתי רעיונות משלי. דנתי בהם עם התסריטאית קתרין דיאמאן, וחשבנו יחד. המטרה הייתה לכתוב את התסריט שאני ארצה לצלם. אז הייתי מעורב בכל תהליך הכתיבה. בסופו של דבר, דרך אותן שיחות הצלחנו להתגבר על כל מיני קשיים. התסריט שופר ובעקבות העבודה המשותפת והחברית בין כל הכותבים.

ש: על אף שזו קומדיה הסרט עוסק בנושאים רציניים, כמו בעיות מגורים ועוד.

ת: אני אוהב לגעת בנושאים רציניים בדרך קומית. אני חשוב שזו העוצמה של הקומדיות הבריטיות, כמו "ללכת עד הסוף" או סרטים של ריצ'רד קרטיס. אני לא אוהב סרטים שרק באים לספר איזה סיפור חברתי או רוצים לדון במקרה של אי צדק וזהו זה. לדעתי הנושאים לא חייבים להשתלט על הסרט הם רק מעניקים לו את התמיכה הריאליסטית.

ש: ספר לי על הבחירה בדירה.

ת: חשבנו אם נצלם בדירה קיימת או לא. המקום הזה הוא מרכזי מאוד מבחינת העלילה וההתרחשות. היה חשוב שנרגיש שמיד שאנחנו בדירה בבניין שתוכנן על ידי האדריכל האוסמן, בבניין גדול, וביקשנו מן המעצב לעצב אותה כך. התפאורה היתה חייבת להיות דמות בפני עצמה. דרך הצל שמשאירה אשתו של הוברט. היה גם חשוב למלא את החדרים של הדירה הגדולה הזו של הזוג הזה חשוך הילדים. חדר העבודה של אשתו של הוברט הפך לחדר של מריון, המשרד של הוברט הפך לחדר של פי. ג'יי. והסרט מביא את החששות של הוברט מהשינויים שיביאו השותפים החדשים שלו.

ש: מה היו הבחירות שלך בבימוי?

ת: זה הסרט השני שאני עושה לבדי. רציתי לתת זיהוי לסרט, אבל חלק גדול מכל התוכניות הגרנדיוזיות שלי לתת לו את הזיהוי המיוחד נשרו בשלב העריכה. לבסוף נשאר הדבר החשוב ומה שרצינו בעצם לומר. צילמנו הרבה לונג שוטים שעוזרות לצופה לעקוב אחרי הדמויות ולהיות עמן הכי קרובים שניתן, והשתמשנו בכל פינה של הדירה.

ש: מה לגבי המוסיקה בסרט? איך בחרת אותה?

ת: זו הפעם הראשונה שאני משתף פעולה עם פביאן כאהן. היה לי ברור מאד מה אני רוצה בפסקול מוסיקה ברוח של רוב סימונסן, מלחין אמריקאי צעיר שכתב לאחרונה לסרטים רבים. ואמרתי לעצמי "זה הצבע של המוסיקה שאני רוצה לסרט הזה", מאד מינימליסטי, קצת לכיוון פולק, תערובת של פסנתר וגיטרה. קיבלתי כל מיני הצעות ממוסיקאים שונים שהכרתי וגם כאלה שלא ואז גילתי את המוסיקה של  פביאן. שמעתי שני קטעים שממש התאימו לי נפגשנו וגיליתי שאנחנו בני אותו גיל וחולקים אותם רעיונות. מאד מהר יצאנו להרפתקה ביחד. פביאן החל לעבוד על הנושאים המוסיקליים לפני הצילומים. ואז ביקשתי ממנו שימתין, וימשיך לאחר שיראה את חומרים שצילמנו. כשחזרנו לעבוד נוכחתי שהיו קטעים של פביאן שכבר התאימו בדיוק למה שרציתי, ולשאר הקטעים עשינו התאמות קלות.

ראיון עם השחקן אנדרה דוסולייה

ש: איך הגעת לפרויקט?

ת: התפקיד הוצע לי בתחילה על יד המפיק, הוא יצר איתי קשר עוד לפני שהתסריט נכתב. ואני שמח שזה יצא לפועל. עבר הרבה זמן שיצא לי לשחק בסגנון שאני אוהב מאז שהתחלתי את הקריירה בקומדיה. הופעתי בהרבה סרטים בהם היתה אווירה מוזרה, מותחנים, דרמות, אבל התגעגעתי לקומדיה. זה גם תמיד נחמד לעבוד עם במאים צעירים, ובמיוחד בנושא שנוגע להרבה אנשים, כמו הבדידות. גם השחקנים הנוספים הם כאלה שרציתי לעבוד איתם, והיה מאד נעים איתם למרות הבדלי הדורות.

ש: איך אתה מתאר את הדמות של הוברט?

ת: הוא אלמן זקן ונרגן שנפגש בסצינה הראשונה עם עולם שהוא לא מכיר וגם לא רוצה להכיר ואפילו לא יכול לדמיין לעצמו, אבל מאפשר לו בסופו של דבר להכניס שמחה לחיים שלו.